אוצרות מדבר האל וחפירה אחר אבני חן רוחניות - "הרם את העינויים שלך והמשיך לעקוב אחריי" (סמן 7-8)
הכן את ילדיכם לעקוב אחר ישו
זהו פריט מפגש קצר כדי לנסות ולהדגיש את המסר הכלול במאמרי הלימוד במגדל השמירה בשבוע שעבר והשבוע על הכנת ילדינו להטבל. אנו מצביעים על הפרסום 'מאורגן לעשות רצון יהוה' p 165-166.
בין הדברים שהוא מציע לילד המתקדם לטבילה הם:
- "הוא גם יפגין עניין בלימוד אמיתות תנ"כיות (לוקס 2: 46)"
- כמה ילדים אתם מכירים שמפגינים באמת עניין (ללא פשרות) ללמוד מהתנ"ך? רבים מבוגרים עדים לא, שלא לדבר על רוב הילדים.
- "הילד שלך רוצה להשתתף בפגישות ולהשתתף? (תהילים 122: 1) ”
- ילדים רבים הולכים רק לפגישות מכיוון שהם צריכים ללכת עם הוריהם, והם יושבים שם כמובן משועממים. באשר להשתתפות, גם אלה שנהנים בחלקם מהמפגשים (אם כי סביר להתרועע עם חבריהם לאחר מכן), לעתים נדירות רוצים להשתתף. שוב, ההשתתפות קשה עבור מבוגרים רבים, על אחת כמה וכמה לילדים, בין אם זה חוסר חשק או עצבים.
- "האם יש לו תיאבון לקריאת תנ"ך רגילה וללימוד אישי? (מתיו 4: 4) ”
- גם אם ילד או מבוגר אוהב את אלוהים או לומד על דברים בתנ"ך, זה עניין שונה לגמרי מקריאת תנ"ך רגילה ולימוד אישי. גם כאשר מבוגר רוצה לעשות את הדברים האלה, הם מתקשים לעיתים קרובות בגלל הנסיבות. לילד באופן כללי יש סדרי עדיפויות אחרים בין אם זה שיעורי בית בבית הספר, או משחקים או צעצועים.
- "ילד המתקדם לקראת טבילה ... הוא מודע לאחריותו כמו"ל שלא הוצמד ומפגין יוזמה לצאת לשירות השטח ולדבר בפתח."
- זה נשמע כאילו נכתב על ידי אח שמעולם לא נולד ילדים ורק ראה אותם מרחוק. מישהו שאני מכיר הביע בצורה טובה את רגשותיהם באמירה זו:
- "למדתי בשירותי שטח עם ההורים שלי מגיל צעיר מאוד. לעתים קרובות נהנתי להציע ולהציב מגזינים. ידעתי שכל העדים נדרשים לצאת לשירות השטח, אבל האם אי פעם הפגנתי יוזמה ללכת לשירות שטח? לא כמו שאני זוכר. האם הדגמתי יוזמה לשיחה בדלתות? לעתים רחוקות. תמיד רציתי שאחד מההורים שלי ידבר לפחות בדלתות הראשונות. האם הייתי מודע לאחריותי כמפרסם שלא הותאם לעצמו? לעולם לא. הייתי ילד ולכן חשבתי כילד. אבל האם חשבתי אי פעם לעזוב את מה שהאמנתי אז שהוא האמת? לא, אבל גם לא תמיד רציתי להשתתף בישיבות. בהחלט לא היה לי תיאבון לקריאה רגילה של תנ"ך וללימוד אישי וכשפתחתי להם תיאבון בבגרותי לא הספקתי לספק את התיאבון הזה. כמו כן כילד לא הייתי מודע לאחריות כלשהי מלבד ההטפה, שבשבילה הסתמכתי על הורי שיסדרו אותי וייקחו אותי. האם הוטבלתי בילדותי? לא."
- רובנו כולל עצמי יכולים כנראה להזדהות עם רוב התחושות הללו, אם לא עם כל אלה.
- "הוא גם ישאף להישאר נקי מוסרית על ידי הימנעות מאסוציאציות רעות. (משלי 13: 20, 1 Corinthians 15: 33)
- כמה ילדים יכולים להחליט בעצמם לגבי מוזיקה, סרטים, תוכניות טלוויזיה, משחקי וידאו והשימוש באינטרנט? כעת, נכון, ישנם ילדים אשר רשאים להחליט על הדברים האלה בעצמם, אך זה תמיד בגלל חוסר הכוונה מצד ההורה / ים, לא מכיוון שהילדים מסוגלים לעשות זאת למען עצמם. ילדים זקוקים להדרכה מהוריהם, מכיוון שהילדים אינם מסוגלים לעשות את הדברים האלה בעצמם. הם זקוקים לעזרת ההורים והדרכה והדרכה בכדי להשיג ניסיון ובגרות. ילדים בדרך כלל לא יכולים להבחין בדבר הזה בעצמם אלא אם כן זה ברור. אפילו ילדים בשנות העשרה המאוחרות שלהם היו נאבקים באזור זה, אך לפי הארגון ילדים או נערים יכולים לעשות זאת ולכן הם זכאים להטבלה. ככל הנראה פרסום זה נכתב על ידי מישהו שמעולם לא היה הורה שכן הדרישות שניתנו לילדים זהות למבוגרים ואף מנוסחות באופן מבוגר. רבים, אם לא כל ילדי גיל המוצגים במגדל השמירה כטבילתם, בוודאי יתאמצו להבין באמת את רוב הדרישות המצוטטות הללו, הן במונחי שפה והן במשמעות האמיתית של ההצהרות.
כמה מאותם ילדים שהוטבלו יכולים לענות בכנות על כל הנקודות שלעיל? ללא ספק יהיו כמה איפשהו, אך הם יהיו היוצא מן הכלל הנדיר, לא הכלל.
כן, היינו רוצים להכין את ילדינו ללכת אחר המשיח, אך לא ללכת לפי התכתיב והדרישות של ארגון מעשה ידי אדם המראים יחס מועט למציאות החיים בקרב רוב תומכיו.
ישו, הדרך (jy פרק 19 para 10-16) –לומדת אישה שומרונית
שום דבר של הערה
אני חושב שהקטע על ילדים שיש להם "תיאבון לקריאת תנ"ך קבועה" הוא הנאיבי מכולם. עבור ילד זה מעניין בערך כמו לקרוא את המילון. קשה להבין את התנ"ך, הרבה מנוסחו קשה לביצוע, הוא בעל מבנה מביך (מתורגם) ומכיל קטעים עצומים שמשעממים ממש. זה ספר למבוגרים, ואפילו למבוגרים יש קושי גדול איתו. ילדים קוראים את התנ"ך רק בכמויות זעירות לפרקי זמן קצרים, רק אם הם נדחפים, ואז הם נאבקים במאמץ רב אפילו להבין מה... קרא עוד "