הנה ציטוט מעניין מהספר רצון בלתי שבור, עמוד 63:

השופט, ד"ר לנגר, ציין את ההצהרה הזו [שהושמעו על ידי האחים אנגלייטנר ופרנזמייר] וביקש משני העדים לענות על השאלה הבאה: "האם נשיא אגודת המגדל, רתרפורד, הוא בהשראת האל?" פרנזמאייר אמר שכן, הוא היה. לאחר מכן פנה השופט לאנגליטנר וביקש לדעתו.
"ללא משמעות!" ענה אנגלייטנר ללא היסוס של שנייה.
"למה לא?" השופט רצה לדעת.
ההסבר שאנגליטנר נתן הוכיח אז את הידע המקיף שלו בתנ"ך ואת יכולתו להסיק מסקנות הגיוניות. לדבריו, "על פי כתבי הקודש, כתבי ההשראה מסתיימים בספר ההתגלות. מסיבה זו, רות'רפורד אינו יכול להיות בהשראת האל. אך אלוהים בהחלט נתן לו מידה של רוחו הקדושה כדי לעזור לו להבין ולפרש את דברו באמצעות לימוד מעמיק! " השופט כמובן התרשם מתשובה כה מתחשבת מצד האיש הלא משכיל הזה. הוא הבין שהוא לא רק חוזר על משהו מכני ששמע, אלא היה בעל אמונה אישית איתנה המבוססת על המקרא.

-----------------------
חוכמת תובנה נפלאה, לא? עם זאת, רתרפורד טען כי הוא העבד הנאמן והדיסקרטי, ומכוח זאת טען שהוא ערוץ התקשורת של אלוהים. כיצד אלוהים יכול לדבר דרך אדם או קבוצת גברים, אם המילים, המחשבות והתורות שהוא מעביר דרכם אינן נחשבות כהשראה. לעומת זאת, אם דבריהם, מחשבותיהם ותורתם אינם מעוררים השראה, כיצד הם יכולים לטעון שאלוהים מתקשר באמצעותם.
אם אנו טוענים כי התנ"ך הוא שואב השראה, וכאשר אנו מלמדים את התנ"ך לאחר, אנו הופכים לאמצעי שבו אלוהים מתקשר עם אותו אדם או קבוצת אנשים. די הוגן, אך האם זה לא יהפוך את כולנו לערוץ התקשורת המיועד של אלוהים ולא רק למעטים נבחרים?

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    8
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x