"הוא נזכר בנו כשהיינו נמוכים." - תהילים 136: 23

 [מתוך ws 1/20 עמ '14 עיין במאמר 3: 16 במרץ - 22 במרץ 2020]

בהמשך למאמר הקודם שהתמקד בהיותו מקור נחמה לאחים ואחיות, מאמר השבוע נועד לעודד את מי שנאלץ להתמודד עם מחלות, קשיים כלכליים ומגבלות הזדקנות. מטרת המאמר להבטיח למי שמתמודד עם תלאות אלה כי יהוה מעריך אותם.

סעיף 2 אומר שאם אתה חווה קשיים אלה, אתה עלול להרגיש שאתה כבר לא מועיל. השאלה תועיל למי? אנו מקווים למצוא את התשובה לשאלה זו ככל שאנו מתקדמים בסקירה.

יהודה מעריך אותנו

בסעיפים 5 ו -6 מציינים את הסיבות הבאות מדוע אנו יודעים שאנחנו חשובים ליהוה:

  • "הוא יצר בני אדם עם יכולת לשקף את תכונותיו"
  • "בכך הוא העלה אותנו מעל שאר הבריאה הגופנית, והציב אותנו אחראים על האדמה ועל בעלי החיים"
  • "הוא נתן לבנו האהוב, ישוע, כופר עבור חטאינו (יוחנן הראשון 1: 4, 9)"
  • "דברו מראה כי אנו יקרים לו לא משנה מה מצבנו הבריאותי, המצב הכלכלי, או הגיל יכול להיות "

כל אלה הם סיבות סבירות מדוע אנו מאמינים כי יהוה מעריך אותנו.

סעיף 7 אומר "יהוה גם משקיע זמן ומאמץ בחינוך אותנו, ומראה שאנחנו יקרים לו."  הפסקה מתייחסת גם לאופן שבו "הוא משמיע אותנו מכיוון שהוא אוהב אותנו”. לא ניתנת כל תמצית באשר לאופן שבו יהוה משקיע זמן ומאמץ לחנך אותנו או כיצד הוא משמיע אותנו.

אפשר להניח שאמירה "יהוה גם משקיע זמן ומאמץ בחינוך אותנו"באמת אומר רק:" ה [הגוף השליט] גם משקיעה זמן ומאמץ בחינוך ".

אמנם אנו יכולים להסכים שיהוה אוהב את האנושות, אך אין שום הוכחה לכך שיהוה משקיע היום זמן בחינוךנו באמצעות ארגון אנושי. יהוה מלמד אותנו באמצעות מילתו את התנ"ך. כשאנחנו קוראים ומדיטרים את ההתנהלות של יהוה עם עובדי העבר שלו, אנחנו מתחילים להבין את החשיבה שלו בעניינים. כאשר אנו משתדלים ללכת באופן מלא אחר הדוגמה של ישו, האישיות שלנו מעודנת ובמובן זה מלמדים אותנו להיות נוצרים טובים יותר. כאשר אנו קוראים קטע בכתבי הקודש המעודדים אותנו לשנות את אישיותנו או לנטוש דרך של מעשים פסולים, אנו ממושמעים למעשה.

זה לא אומר שכנוצרים אנחנו לא צריכים להיות הנחיות המגנות על העדר מפני השפעות משחיתות. עלינו פשוט להיות מודעים לכך שמדובר בהנחיות מעשה ידי אדם, לאו דווקא ישירות מאת יהוה.

"כי כל מה שנכתב בעבר נכתב כדי ללמד אותנו, כך שדרך הסיבולת הנלמדת בכתובים והעידוד שהם מספקים תהיה לנו תקווה." - רומאים 15: 4 (גרסה בינלאומית חדשה)

אין שום עדות לכך שכיום יהוה או ישוע האצילו כוחות משמעתיים כלשהם לבני אדם (מתי 23: 8).

כאשר מתמודדים עם בעיות

בסעיף 9 מצוין כי מחלה יכולה לקחת עלינו מחיר רגשי. זה עלול אפילו לגרום למבוכה ובושה.

סעיף 10 אומר לנו שקריאת פסוקים מעודדים במקרא יכולה לעזור לנו להתמודד עם רגשות שליליים. בנוסף לקריאת התנ"ך, שיחה עם חברים ובני משפחה על רגשותינו עשויה לעזור לנו לראות את עצמנו באור חיובי יותר. יכולנו גם להביע את רגשותינו העמוקים ביותר בפני יהוה בתפילה.

יהיה אשר יהיה, אנו יכולים להתנחם בכך שבני האדם הם בעלי ערך רב בעיני יהוה. (לוקס 12: 6,7)

כאשר מתמודדים עם קשה כלכלית

סעיף 14 אומר "יהוה תמיד מקיים את הבטחותיו", והוא עושה זאת מהסיבות הבאות:

  • "שמו או המוניטין שלו מונחים על כף המאזניים"
  • "יהוה נתן המילה שלו שהוא ידאג למשרתיו הנאמנים "
  • "יהוה יודע שהיינו הרוסים אם הוא לא היה דואג למי שהם חלק ממשפחתו"
  • "הוא מבטיח לספק לנו גם חומרית וגם רוחנית"

אף אחת מהסיבות הללו אינן נכונות. עם זאת, יש מוטיבציה טובה יותר מאחורי הסיבה מדוע יהוה לא ירצה שנסבול מצוקה כלכלית. כבר הבאנו את לוקס 12: 6, 7 כדוגמה. הסיבה הסוערת מדוע יהוה לא ירצה שנסבול היא מכיוון שיש לו אהבה עמוקה לעובדיו. ג'ון 1: 4 אומר כי "אלוהים הוא אהבה".

זה לא אומר שאלוהים יתערב בנס בכל תלאותינו הכלכליות. עם זאת, הוא מספק לנו חוכמה באמצעות דברו. חוכמה זו מאפשרת לנו לנקוט בצעדים מעשיים כדי לספק לעצמנו ולמשפחתנו גם בזמנים קשים.

כמה עקרונות שיכולים לעזור לנו להתמודד עם תלאות כלכליות:

"ראיתי משהו אחר תחת השמש: המירוץ הוא לא למהיר ולא לקרב לחזקים, וגם אוכל לא מגיע לחכמים או לעושר למבריק או לטובת המלומדים; אבל הזמן והמקריות קורים לכולם. " - קהלת ט, יא (גרסה בינלאומית חדשה)

"כל עבודה קשה מביאה רווח, אך דיבורים גרידא מובילים רק לעוני". - משלי 14:23 (גרסה בינלאומית חדשה)

"לעובד קשה יש הרבה אוכל, אבל אדם שרודף פנטזיות מסתיים בעוני." - משלי כח, יט (תרגום חי חדש)

"תוכניות החרוצים מובילות לרווחיות באותה מהירות שהחיפזון מוביל לעוני." - משלי כא, ה (גרסה בינלאומית חדשה)

"הקמצנים להוטים להתעשר ואינם מודעים לכך שעוני מצפה להם." - משלי כח, כב (גרסה בינלאומית חדשה) ראו גם את שני הקורינתיים 2: 9-6

"הנדיבים יברכו עצמם, כי הם חולקים את האוכל שלהם עם העניים." - משלי כב, ט (גרסה בינלאומית חדשה)

מה אנו לומדים מהכתובים הללו?

  • תלאות כלכליות נגרמות לעיתים מנסיבות שאינן בשליטתנו ללא קשר למאמצים או ליכולות שלנו.
  • "כל עבודה קשה מביאה רווח" - עלינו להיות מוכנים לעשות כל עבודה שתהיה זמינה ולהתאמץ בה גם אם זה לא סוג העבודה שאנחנו נהנים מהם.
  • הימנע מתכניות מתעשרות ו"פנטזיות "שעלולות להוביל אותנו לעוני.
  • תכננו אירועים בלתי צפויים, אולי הפקידו קצת כסף במקרה של אובדן עבודה.
  • היו נדיבים ומוכנים לחלוק, זה יקל על אחרים לשתף אתכם בעיתות.
  • היו פתוחים לקבלת עזרה מאלו שמוכנים לעזור או שיש להם עודף.
  • תכנן באילו כישורים או אימונים או כישורים תצטרך לתמוך בעצמך, ואם אתה רוצה להתחתן ולהקים משפחה, תוכל גם לתמוך בהם. אל תנטוש את התוכניות הללו, עקוב אחר שקיפות (2 סלוניקים 2: 1-2).

מתי מתמודדים עם מגבלות הגיל הזקן

סעיף 16 אומר "כשאנו מתבגרים, אנו עשויים להתחיל להרגיש שיש לנו מעט מה לתת ליהוה. דוד המלך אולי הוטרד ברגשות דומים ככל שהתבגר. " הפסקה מצטטת אז את מזמור 71: 9 כתמיכה בהצהרה זו.

מה אומר תהילים 71: 9?

“אל תזרוק אותי כשאני זקן; אל תפקיר אותי כשכוחותי נעלמו. ” - (גרסה בינלאומית חדשה)

מה אומרים הפסוקים 10 ו -11?

“כי אויבי מדברים נגדי; אלה שמחכים להרוג אותי זוממים יחד. הם אומרים, "אלוהים עזב אותו; רדף אחריו ותפס אותו, כי איש לא יציל אותו. "

כשאנו קוראים את תהילים 71 בהקשר, אנו מבינים במהירות שמדובר ביישום שגוי של כתבי הקודש. דוד ביקש מיהוה שלא לנטוש אותו בזקנתו, ככל הנראה שכוחו הולך ונעלם ואויביו ביקשו להרוג אותו. אין בכתבי הקודש שום התייחסות לתחושות שיש לנו מעט להציע ליהוה.

הסיבה שרבים בארגון מרגישים שהם לא מסוגלים להציע ליהוה דבר, היא בגלל הציפיות הכבדות והמיותרות שהעמותה מציבה עליהם לאורך כל חייהם.

  • הציפייה להיות קבועה בעבודה מדלת לדלת ולעמוד ב"ממוצע הקהילה ".
  • תמיכה בסידורי ניקיון.
  • הלחץ להשתתף בישיבות ובאסיפות גם כאשר הנסיבות אינן מאפשרות זאת.
  • עריכת לימודי תנ"ך.
  • לוקח חלק בעבודות הבנייה.

הרשימה נראית אינסופית, שלא חשוב לעובדה שבאסיפות ובוועידות שלפני כל חלק מוזכרים ה"פריבילגיות "בהן נהנה הדובר או המשתתפים בראיונות והפגנות. המבוא מסתכם ב: "הקשיבו לאח כך וכך, מי משמש כחלוץ, זקן, משגיח על מעגל, בית-בית, או כחבר ועדת סניף".

מובן אם כן שהקשישים שאינם יכולים עוד לעמוד בדרישות לכהונה בתפקידים כאלה יחושו חסרי תועלת.

מה מציע פיסקה 18 שעושים אנשים עם רגשות כאלה של חוסר יכולת?

"אז, התמקדו במה שאתה יכול לעשות:

  • דבר על יהוה;
  • התפלל על אחיך;
  • עודדו אחרים להישאר נאמנים.

סביר להניח שהקשישים כבר יעשו את הדברים האלה. עצות לא מועילות במיוחד בכדי לגרום להם להרגיש ראויים ליהוה.

מה אומר התנ"ך על קשישים?

"שיער אפור הוא כתר של הוד; זה מושג בדרך של צדק. " - משלי 16:31 (גרסה בינלאומית חדשה)

"תפארת הגברים הצעירים היא כוחם, שיערם האפור פאר הזקנים." - משלי 20:29 (גרסה בינלאומית חדשה)

"קום בנוכחות הזקנים, הראה כבוד לקשישים ונערץ את אלוהיך. אני ה '. " - ויקרא 19:32 (גרסה בינלאומית חדשה)

"אל תזלזל בקשיש באדם מבוגר, אלא תוכנן אותו כאילו הוא אביך. התייחס לגברים צעירים יותר כאל אחים "- טימותי 1: 5 (גרסה בינלאומית חדשה)

הכתובים מראים בבירור כי יהוה מעריך את הקשישים, במיוחד כאשר הם רודפים אחר צדק.

יהוה רוצה שכולם יגלו להם כבוד וכבוד.

סיכום

כותב מאמר מגדל השמירה מעלה כמה נקודות שימושיות בכל הקשור להתמודדות עם מחלות, תלאות כלכליות ומגבלות הזיקנה, אך אינו מצליח להרחיב את הדיון עוד יותר על ידי הצעת עצות ועקרונות מעשיים שיעזרו לאחים ואחיות לחוש הרגעה כלפי יהוה אהבה בנסיבות המנסות שנדונו במאמר זה. זה נראה טוב מבחוץ, אך אין לו כל חומר ומכאן אינו עושה דבר בכדי לטפל בבעיות העדים מתמודדים איתם.

 

 

 

2
0
אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x