היה ויכוח על מה באמת החדשות הטובות. זה לא עניין של מה בכך מכיוון שפול אומר שאם לא נטיף את "החדשות הטובות" הנכונות, אנו מקללים. (גלטים 1: 8)
האם עדי יהוה מטיפים לבשורה האמיתית? איננו יכולים לענות על כך אלא אם כן נוכל לקבוע במדויק מה החדשות הטובות.
חיפשתי דרך להגדיר את זה כאשר היום בקריאת התנ"ך היומית שלי נקלעתי לרומאים 1:16. (האם זה לא נהדר כשאתה מוצא הגדרה של מונח תנ"כי ממש בתנ"ך עצמו, כמו זו שניתנה על ידי פאולוס בנושא "אמונה" בעברים 11: 1?)

"כי אני לא מתבייש בחדשות הטובות; זה, למעשה, כוחו של אלוהים לישועה לכל מי שאמונה, קודם ליהודי וגם ליווני. "(Ro 1: 16)

האם זו החדשות הטובות שעדי יהוה מטיפים לה? הישועה קשורה בה, בוודאי, אבל היא נדחקת לצד אחד מניסיוני. החדשות הטובות שעדי יהוה מטיפים עוסקות כולה בממלכה. הביטוי, "חדשות טובות על הממלכה", מתרחש 2084 פעמים בשנת מגדל השמירה מ 1950 עד 2013. זה מתרחש 237 פעמים ב עֵר! באותה תקופה ו 235 פעמים בספרי השנה שלנו המדווחים על עבודת ההטפה העולמית שלנו. התמקדות זו בממלכה קשורה לתורה אחרת: שהממלכה הוקמה בשנת 1914. תורת זה היא הבסיס לסמכות שהגוף המנהל מעניק לעצמה, ולכן ניתן להבין מנקודת מבט זו שמים דגש רב על הממלכה. היבט של החדשות הטובות. עם זאת, האם זו נקודת מבט כתובה?
ב -130+ המקרים הביטוי "חדשות טובות" מופיע בכתבי הקודש הנוצריים, רק 10 מקושרים למילה "ממלכה".
מדוע עדי יהוה מדגישים "מלכות" על כל דבר אחר כאשר התנ"ך אינו עושה זאת? האם זה לא נכון להדגיש את הממלכה? האם הממלכה אינה האמצעי באמצעותו מושגת הגאולה?
כדי לענות, בואו ניקח בחשבון שעדי יהוה מלמדים שמה שחשוב - כמעט כל מה שחשוב - הוא קידוש שמו של אלוהים והצדקה לריבונותו. ישועת האנושות היא יותר תופעת לוואי משמחת. (במחקר תנ"כי שהתקיים לאחרונה באולם הממלכה, התרשמנו שעלינו רק להיות אסירי תודה לכך שיהוה כלל התחשב בנו בזמן שהוא בחיפוש אחר הצדקה שלו. עמדה כזו, תוך ניסיון לכבד את אלוהים, מביאה למעשה קלון. לו.)
כן, קידוש שמו של אלוהים ותיקונם של ריבונותו הם חשובים בהרבה מחיים של הקטנים הישנים שאתה או אני. אנחנו מקבלים את זה. אולם נראה כי JWs מתעלמים מהעובדה ששמו התקדש וריבונותו אושרה לפני 2,000 שנה. שום דבר שאנחנו יכולים לעשות לא יכול להתקרב לעלות על כך. ישוע נתן את התשובה הסופית לאתגר השטן. לאחר מכן, השטן נשפט והושלך. לא היה יותר מקום בשבילו, ולא הייתה עוד סיבה לסבול את הבגרות שלו.
הגיע הזמן להמשיך הלאה.
כאשר ישוע החל להטיף, המסר שלו לא התמקד במסר שאותו מטיפים יהודים מדלת לדלת. החלק הזה במשימה שלו היה תלוי בו בלבד. מבחינתנו היו חדשות טובות, אבל על משהו אחר. חדשות טובות על הישועה! כמובן, אינך יכול להטיף לישועה מבלי לקדש גם את שמו של יהוה ולזכות את ריבונותו.
אבל מה עם הממלכה? אין ספק שהממלכה היא חלק מהאמצעים להצלת האנושות, אך להתמקד בזה יהיה כמו הורה שאומר לילדיו שבשביל החופשה שלהם הם ייקחו אוטובוס מושכר בהתאמה אישית לדיסני וורלד. ואז במשך חודשים לפני החופשה הוא ממשיך להשתולל על האוטובוס.  האוטובוס! האוטובוס! האוטובוס! כן בשביל האוטובוס!  הדגש שלו מוטה עוד יותר כאשר המשפחה נודעת כי כמה מחברים מגיעים לדיסני וורלד במטוס.
ילדי אלוהים ניצלים לא על ידי הממלכה, אלא על ידי אמונה בישוע המשיח. באמצעות אותה אמונה, הם להיות הממלכה. (שוח 1: 5) עבורם הבשורה הטובה על הממלכה היא התקווה להוות חלק מממלכה זו, ולא להינצל על ידה. החדשות הטובות הן על הישועה האישית שלהם. החדשות הטובות אינן משהו שאנחנו נהנים ממנו. זה מיועד לכל אחד ואחת מאיתנו.
עבור העולם הרחב הן חדשות טובות. כולם יכולים להינצל ולקיים חיי נצח והממלכה ממלאת תפקיד גדול בכך, אך בסופו של דבר, האמונה בישוע היא המספקת לו את האמצעים להעניק חיים ליחידים החוזרים בתשובה.
על אלוהים להחליט איזה תגמול כל אחד מקבל. בשבילנו להטיף מסר של ישועה קבועה מראש, חלקם לגן עדן, חלקם לארץ היא ללא ספק סטייה של החדשות הטובות שפול הגדיר והטיף.

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    17
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x