אני יודע שהוא יקום

[מ- ws17 / 12 עמ '. 3 - ינואר 29 - פברואר 4]

"חברנו נרדם, אבל אני נוסע לשם כדי להעיר אותו." - ג'ון 11: 11.

מאמר נדיר הנצמד לדברי המקרא מבלי להכניס תורות של גברים. בסך הכל סקירה מעודדת של תקומות היסטוריות כדי לתת לנו אמונה בתחייה העתידית.

כמובן, המשנה למאמר זה היא שהמשתתפים בלימוד המגדל השבוע יחשבו לעצמם רק תחייה ארצית. זו התקווה היחידה המוצעת להם בפרסומים. למעשה, התיאולוגיה של JW מלמדת שלוש תחיות, ולא את השניים אליהם התייחסו ישוע ופול ביוחנן 5:28, 29 ובמעשי השליחים 24:15. מלבד תחייתם הארצית של העוולים, הם מלמדים שתי תחיות צדיקים - אחת לשמיים ואחת לארץ.

כך שלדברי הארגון, דניאל יקום לתחייה לחיים לא מושלמים וחוטאים עלי אדמות כחלק מתחייתם הארצית של הצדיקים ואילו לזרוס, כאחד המשחים שמת לאחר ישוע, יקום לתחייה לחיי שמים אלמותיים.

דיון על אופי התחייה השמימית יכול לחכות עד לאירוע אחר, מתאים יותר. נכון לעכשיו, השאלה שמעסיקה אותנו היא האם יש סיבה להאמין שדניאל ולזרוס ישתתפו באותה תחייה או לא.

הבסיס לאמונתם של עדי יהוה הוא שרק מי שמתו לאחר מותו של ישוע יכול לתבוע את התקווה השמימית, מכיוון שרוח האימוץ נשפכה רק עליהם. משרתים נאמנים, כמו דניאל, אינם יכולים לצפות לתחייה זו, לאחר שמתו לפני שפיכת רוח הקודש הגואלת.

זה הבסיס היחיד לאמונה זו, ויש לציין כי אין שום דבר המפורש בכתובים בתומך. מדובר בניכוי המבוסס על ההנחה כי אי אפשר ליישם את אימוץ הבנים באופן רטרואקטיבי ולא לתת לאנשים מתים. אולי סיבה נוספת לאמונה זו היא שהארגון מגביל את מספר המקבלים את הפרס השמימי ל 144,000; מספר שבוודאי כבר הגיע אליו עד שישוע הלך על פני האדמה, אם נכלול את כל המשרתים הנאמנים מהבל ועד ימיו של ישו. (היו 7,000 לבד ביום אליהו - הרומים 11: 2-4)

כמובן, הנחת היסוד כי יהוה לא יכול לשפוך את רוח הקודש שלו לאימוץ על אנשים מתים מתעלמת מהאמת התנ"כית שלדעתו, משרתיו הנאמנים אינם מתים!

"'אני אלוהי אברהם ואלוהי יצחק ואלוהי יעקב'. הוא האל, לא של המתים, אבל של החיים.”(הר 22: 32)

אינדיקציה נוספת לכך שעבדי אלוהים לפני הנוצרים יצטרפו לתלמידיו של ישוע בממלכת השמים ניתנת על ידי המשיח כאשר הוא אומר:

"אבל אני אומר לכם שרבים ממקומות מזרחיים ומאזורים מערביים יבואו וישבו לשולחן עם אברהם ויצחק ויעקב בממלכת השמים; 12 ואילו בני הממלכה יזרקו לחושך שבחוץ. "(הר 8: 11, 12)

ואז יש לנו את השינוי. כמה מתלמידיו העידו על השתנות בה נראה ישוע בא בממלכתו עם משה ואליהו. כיצד יכול מראה זה לשקף את טבעה האמיתי של ממלכת השמים אם משה ואליהו לא ייקחו בו חלק יחד עם השליחים?

מאמר זה סיפק לנו בלי משים הוכחה אחת נוספת לכך. מרתה מתייחסת לתקופת הזמן בה עשה המלאך שהרגיע את דניאל בגמולו.

המסר לנביא דניאל המשיך: "אתה תעמוד במגרש שלך בסוף הימים". - סעיף. 18 (ראה דניאל 12: 13)

למרתה הייתה בבירור סיבה להיות בטוחים כי אחיה הנאמן, לזרוס, "יקום לתחייה ביום האחרוןההבטחה שניתנה לדניאל, כמו גם הוודאות שבאה לידי ביטוי בתשובתה של מרתה לישו, אמורה להרגיע את הנוצרים בימינו. תהיה תחייה. - סעיף. 19 (ראה ג'ון 11: 24)

יש שתי תחיות. הראשון מתרחש בסוף מערכת הדברים או "סוף העידן" - כלומר "היום האחרון" או "סוף הימים" - כאשר היום האחרון לשלטון האדם מגיע עם בואו של ישוע בכיבוש תהילה וכוח לבסס את שלטון האל. (מ"א 20: 5) זו תחיית המתים אשר לזרוס, מרי ומרתה יהיו חלק ממנה. זה מה שהתייחסה אליו כשאמרה, "אני יודעת שהוא יקום בתחיית המתים ביום האחרון. ” זו אותה תקופת זמן אליה התייחס המלאך כשאמר לדניאל שגם הוא יקום לתמורה "בסוף הימים".

אין שני 'קצות ימים', שני 'ימים אחרונים' שבהם יש לקום לתחייה משרתים נאמנים. אין שום דבר בכתובים התומך במסקנה כזו. דניאל ולזרוס ישתתפו באותו הפרס הראוי.

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.