אחד מחברי הפורום שלנו מספר כי בשיחת הזיכרון שלהם פרץ הדובר את הערמון הישן, "אם אתה שואל את עצמך אם עליך להשתתף או לא, זה אומר שלא נבחרת ולכן אל תשתתף."

חבר זה העלה כמה נימוקים מצוינים שהראו את הפגם בהצהרה נפוצה זו של אנשים המנסים להניא נוצרים כנים מלציית להוראות ישו על ההשתתפות. (הערה: בעוד שהנחת היסוד לאמירה שלעיל לוקה בחסר מההתחלה, זה יכול להיות מועיל לקבל את הנחת היסוד של היריב כתקף, ואז לקחת אותה למסקנה ההגיונית שלה כדי לראות אם היא מחזיקה מים.)

משה קיבל שיחה ישירה מאלוהים. שום דבר לא יכול להיות ברור יותר. הוא שמע ישירות את קולו של אלוהים, זיהה מי מתקשר וקיבל את המסר על מינויו. אך מה הייתה תגובתו? הוא גילה ספק. הוא סיפר לאלוהים על מעמדו הבלתי מוסמך, על המניעה שלו. הוא ביקש מאלוהים שישלח מישהו אחר. הוא ביקש סימנים, שאלוהים נתן לו. כשהוא העלה את נושא פגם הדיבור שלו, נראה שאלוהים קצת כעס ואמר לו שהוא זה שהפך את המטומטם, הדומם, העיוור, ואז הוא הבטיח למשה, "אני אהיה איתך".

האם מוזס ספק עצמי פסל אותו?

גדעון, שכיהן בשיתוף פעולה עם השופטת דבורה, נשלח על ידי אלוהים. עם זאת, הוא ביקש סימן. כשאמרו לו שהוא יהיה שיושיע את ישראל, גדעון דיבר בצניעות על חוסר המשמעות שלו. (שופטים 6: 11-22) בהזדמנות אחרת, כדי לאשר שאלוהים היה אצלו, הוא ביקש סימן ואז אחר (ההפוך) כהוכחה. האם ספקותיו פסלו אותו?

כשירמיהו מינה אותו, ענה ירמיהו: "אני רק ילד". האם הספק העצמי הזה פסל אותו?

שמואל נקרא על ידי אלוהים. הוא לא ידע מי מתקשר אליו. אלי לקח להבחין, לאחר שלושה מקרים כאלה, שאלוהים קורא לשמואל למשימה. כומר גדול בוגד שעוזר למי שנקרא על ידי אלוהים. האם זה פסל אותו?

האין זה מעט נימוק כתבי הקודש? כך שגם אם אנו מקבלים את הנחת היסוד של שיחה אישית מיוחדת - אותה אני מכיר שרובנו, כולל החבר התורם הזה, איננו - אנו עדיין צריכים להכיר בכך שספק עצמי אינו סיבה שלא להשתתף.

עכשיו לבחון את הנחת היסוד לשורת ההיגיון של אותו דובר אולם הממלכה. זה מקורו בקריאה רומאית של רומאים 8:16:

"הרוח עצמה מעידה ברוחנו שאנחנו ילדי האל."

רתרפורד העלה את תורת "כבשים אחרות" בשנת 1934[אני] תוך שימוש ביישום האנטיספילי שנמסר עתה של ערי המקלט בישראל.[Ii]  בשלב מסוים, בחיפוש אחר תמיכה בכתובים, התיישב הארגון ברומאים 8:16. הם נזקקו למקרא שנראה כי הוא תומך בדעתם שרק שריד זעיר צריך לקחת חלק, וזה הטוב ביותר שיכלו להמציא. כמובן שקריאת הפרק כולו היא דבר שהם נמנעים ממנו, מחשש שהתנ"ך עשוי לפרש את עצמו בצורה המנוגדת לפרשנותם של גברים.

הרומאים פרק 8 מדברים על שני כיתות של נוצרים, בוודאי, אך לא על שני כיתות של נוצרים מאושרים. (אני יכול לקרוא לעצמי נוצרי, אבל זה לא אומר שכריסטוס חושב עלי שהוא אחד משלו.) זה לא מדבר על כמה שהם משוחים ומאושרים על ידי אלוהים ואחרים שאמנם גם מאושרים על ידי אלוהים, אבל הם לא משוח ברוח. מה שהוא מדבר עליהם הם נוצרים שמטעים את עצמם כשהם חושבים שהם מאושרים בעודם חיים בהתאם לבשר ולרצונותיו. הבשר מוביל למוות, ואילו הרוח מובילה לחיים.

"כי הכוונה של השכל לבשר פירושה מוות, אולם הכוונה של רוח על רוח משמעה חיים ושלום ..." (אל הרומים 8: 6)

אין חצות מיוחדת שמתקשרת לכאן! אם אנו מכוונים את רוחנו, יש לנו שלום עם אלוהים והחיים. אם אנו שמים את דעתנו על הבשר, נותר לנו רק המוות. אם יש לנו רוח, אנחנו ילדי האל - סוף הסיפור.

"כל מי שמובלים על ידי רוח האל הם אכן בני אלוהים." (הרומאים 8: 14)

אם המקרא דיבר על קריאה אישית ברומאים 8: 16, אז הפסוק צריך לקרוא:

"הרוח תתן עדות ברוחך שאתה אחד מילדיו של אלוהים."

או אם בעבר:

"הרוח העידה עם רוחך שאתה אחד מילדיו של אלוהים."

אנחנו מדברים על אירוע יחיד, קריאה ייחודית של אלוהים לפרט.

דבריו של פול מדברים על מציאות אחרת, קריאה לוודא, אך לא מקבוצה מאושרת אחת של נוצרים לקבוצה מאושרת אחרת.

הוא מדבר באופן קולקטיבי ובזמן הווה. הוא אומר לכל הנוצרים שמונהגים על ידי רוח אלוהים, ולא על בשרם, שהם כבר ילדי האל. אף אחד לא קורא שיבין שהוא מדבר עם נוצרים בהנהגת הרוח (נוצרים שדחו את הבשר החוטא) ואומר להם שחלקם הולכים לקבל או כבר קיבלו קריאה מיוחדת מאלוהים בעוד שאחרים לא קיבלו קריאה כזו. . הוא מדבר בלשון הווה אומר בעצם, "אם יש לך רוח ואינך בשרני, אז אתה כבר יודע שאתה ילד של אלוהים. רוח האל, השוכנת בכם, גורמת לכם להיות מודעים לעובדה זו. "

זהו מצב של הוויה שכל הנוצרים חולקים.

אין שום דבר שמעיד שמילים אלה שינו את משמעותן ולא את יישומן עם חלוף הזמן.

___________________________________________________________

[אני] ראו סדרת מאמרים דו חלקית "חסדו" באוגוסט 1 ו- 15, 1934 מגדל השמירה.

[Ii] ראו תיבה "שיעורים או אנטי-פיפס?" בעמוד 10 בנובמבר, 2017 מגדל השמירה - מהדורת המחקר

 

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    48
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x