[מתוך ws 12 / 18 עמ '. 24 - פברואר 25 - מרץ 3]

"אתה מודיע לי את דרך החיים." - מזמור 16: 11

בהמשך למאמר של השבוע שעבר, מטרת המאמר השבוע היא לשכנע את בני הנוער בקרב עדי יהוה שלקוחות חיים במרדף אחר יעדים ארגוניים הם בעלי משמעות.

פסקאות 1 נפתח עם דיווח על תלמיד תיכון צעיר בשם טוני שנאבק עם בית הספר ולא הייתה לו מטרה עד שנתקל בעדי יהוה. בפסקה 2 מתברר שמטרת החשבון היא ליצור את הרושם שטוני מצא מטרה ואושר בחיים על ידי התייחסות לעדי יהוה ובהמשך הפך להיות חלוץ ומשרת שרת קבוע.

"לציית JEHOVAH, ואתה תצליח"

"החוויה של טוני מזכירה לנו את ההתעניינות העמוקה של יהוה בצעירים שבינינו. הוא רוצה שתיהנו מחיים מוצלחים ומספקים באמת".

פיסקה 3 יוצרת קשר פתאומי בין החוויה של טוני לבין ההתעניינות העמוקה של יהוה בצעירים. המאמר אפילו לא מנסה להסביר קשר כזה. מדוע בדיוק החוויה של טוני מזכירה לנו את העניין של יהוה בקרב צעירים? האם ניתן לומר באמת שטוני הצליח באמת בחיים?

הבה ונפרק את "ההצלחה" של טוני על פי הארגון:

ראשית, טוני סיים את בית הספר בציונים גבוהים לאחר שלמד את התנ"ך אצל עדי יהוה. שנית, טוני הוא חלוץ קבוע. לבסוף, טוני הוא משרת שרים. האם כל הדברים האלה גורמים לטוני להצליח בעיני יהוה או בחיים בכלל?

זה תלוי איך אתה מגדיר הצלחה. המקרא אינו מספק לנו הגדרה של הצלחה. די לומר שאנשים עשויים להצליח בהיבט אחד של החיים ולהיכשל לחלוטין באחר. לדוגמא, אתה יכול להיות חלוץ קבוע מצליח מאוד על ידי עמידה בדרישות שלך לפי שעה ודיווח על לימודי תנ"ך בהתאם להנחיות הארגון, אך יש לך הצלחה מועטה מאוד בטיפוח תכונות נוצריות מסוימות כגון טוב לב וענווה.

כדי להצליח באמת בכל דבר שהוא רוחני או חילוני, עלינו להחיל את המילים שנמצאו בקולוסיאנים 3: 23,

"כל מה שאתה עושה, עבד בזה במלוא הנפש כמו ליהוה ולא לגברים ".

שני עקרונות מוצגים בכתובים לעיל:

  • כשאתה עושה משהו, עבד בזה במלוא הנפש - החל את עצמך באופן מלא.
  • המיקוד כאשר עושים משהו צריך להיות בעיקר על מערכת היחסים שלנו עם יהוה ולא על ניסיון לרצות גברים.

פיסקה 4 שוב שמה לה למטרה לשכנע את הקורא שעצות אלוהיות לא תמיד הגיוניות בכך שהיא רומזת למועד כניסת בני ישראל לכנען.

"כאשר בני ישראל התקרבו לארץ המובטחת, אלוהים לא ציווה עליהם לחדד את כישורי הלחימה שלהם או להתאמן למלחמה. (דוט. 28: 1, 2אלא, הוא אמר להם שהם צריכים לקיים את מצוותיו ולתת בו אמון".

מה שהפסקה לא מצליחה להרחיב עליה היא העובדה שהבטחות יהוה לבני ישראל מעולם לא נכשלו. הם היו עדים לכוחו החוסך כשעזבו את מצרים, ובמדבר, לכן לא הייתה להם שום סיבה לפקפק בדבר שהפקיד אלוהים. האם אנו יכולים לומר זאת בכנות על עצותיו והבטחותיו של הגוף המנהל? חשוב על מספר הפעמים בהן טעו מתי יגיע הסוף. מה דעתך על הדוקטרינה והפרשנות של הנבואות המשתנות ללא הרף?

הרגיע את הצורך הרוחני שלך

פסקה 7 מספקת לנו את ההגדרה של הגוף המנהל של אדם רוחני.

"אדם רוחני מאמין באלוהים ומוחו של אלוהים בעניינים. הוא פונה לאל להדרכה ונחוש לציית לו. [מודגש שלנו]"

אין הגדרה בהגדרה שאדם רוחני יציית ללא עוררין לעמדותיהם של גברים הטוענים שמינויו של אלוהים. השאלה אם כן היא מדוע הגוף המנהל מצפה מחבריה לציית להם אפילו בעניינים שאלוהים לא סיפק להם הוראות בדברו?

פיסקה 8 מספקת לנו עצות טובות מאוד:

"איך אתה יכול לצמוח באמונה? עליכם לבלות איתו, כביכול, על ידי קריאת המילה שלו, התבוננות ביצירתו, וחשיבה על תכונותיו, כולל אהבתו אליכם.? "

כאשר אנו עושים מדיטציה על מה שאנו קוראים במילה של יהוה ומשקפים על יצירתו ועל הדברים שהיא מספרת על תכונותיו, אמוננו תתעצם.

עשה חברים אמיתיים

"אני חבר לכל הפוחדים ממך ומאלה ששומרים על פקודותיך." - תהילים 119: 63

פסקאות 11 - 13 מספק לקורא כמה נקודות טובות ביחס להתיידדות. באמצעות הדוגמא של דייוויד וג'ונתן, הפסקאות מעודדות את בני הנוער לנהל קשרים עם אנשים בגילאים שונים. על ידי קשר עם מבוגרים, אנשים צעירים עשויים להפיק תועלת מהאמונה והניסיון שנבדק שיש להם.

אנו בוודאי נרצה להתיידד עם אנשים ששומרים על צווי יהוה כאמור בדברי דוד בתהילים 119: 63. מטבע הדברים זה עשוי לכלול את מי שאולי לא עדי עדי יהוה, אך הם עומדים בסטנדרטים של יהוה כמפורט בתנ"ך, בדיוק כפי שזה לא בהכרח אומר כל עדי יהוה, כשיעור ניכר משלם מס שפתיים לתקני יהוה.

מטרות מטרפות העולם

פסקאות 14 ו- 15 מתמקדות ביעדים כדאיים שעדי יהוה צריכים למקד.

מהן המטרות הללו?

  • להפיק יותר מהקריאה שלי בתנ"ך
  • הופכים לשיחה יותר במשרד
  • להגיע למסירות וטבילה
  • להיות משרת שרים
  • משתפר כמורה
  • התחלת לימוד תנ"ך
  • משמש כעזר או כחלוץ קבוע
  • מגישה בבית אל
  • לימוד שפה אחרת
  • מגישים במקום בו הצורך גדול יותר
  • עוזר בבניית אולם הממלכה או הקלה באסון

אילו מהיעדים הללו הם כתבי הקודש ואילו הם רק יעדים ארגוניים?

  • להפיק יותר מהקריאה שלי בתנ"ך (כתבי הקודש)
  • להפוך לשיחה יותר במשרד (ארגוני)
  • הגעה למסירות וטבילה (ארגונית - מכיוון שהטבילה היא כאחד מעדים של יהוה, לא כנוצרי)
  • הפיכתו לשרת שרת (ארגונית - כפי שצריך להראות אמונים לגוף הממשל ונציגיו)
  • שיפור כמורה (כתבי הקודש)
  • התחלת לימוד תנ"ך (ארגוני - מכיוון שעודד אותנו ללמד תורת JW)
  • משמש כעזר או כחלוץ קבוע (ארגוני)
  • שירות בבית אל (ארגוני - בתלס לא היו קיימים בתקופות הנוצריות הקדומות!)
  • לימוד שפה אחרת (ארגונית)
  • לשרת במקום בו הצורך הוא גדול יותר (ארגוני - צורך זה נקבע על ידי הארגון, לאו דווקא במקום בו דבר ה 'לא הוכרז, במיוחד לא הלא נוצרים)
  • סיוע בבניית אולם הממלכה או הקלה באסון (ארגון (KH), כתבי הקודש - הקלה באסון אם לכל אלה לא רק עדי)

שים לב שרוב היעדים לעיל הם יעדים ארגוניים מבוססים ולא נתמכים על ידי כתבי הקודש. כאשר אנו מקדישים את האנרגיה שלנו לאלה, האם אנו מקדישים את כל זמננו לאלוהים או לגוף השולט?

 קרה את חופש-השם שלך

פיסקה 19: "ישוע אמר לחסידיו: "אם אתה נשאר במילה שלי, אתה באמת תלמידי ותדעי את האמת, והאמת תשחרר אותך." (ג'ון 8: 31, 32) החופש כולל חופש משקר דת, בורות ואמונות טפלות. "- איזו מחשבה נפלאה.

לאחר מכן הפסקה אומרת,

"לטעום את החופש הזה גם עכשיו על ידי 'הישאר במילה של ישו', או תורתו. בדרך זו, תוכלו להכיר את "לדעת את האמת" לא רק על ידי למידה עליה אלא גם על ידי חיה".

אם רק הגוף המנהל איפשר לעדי יהוה את החופש לחוות את המלים הללו באופן מלא בחייהם. במקום זאת, הגוף השולט בדרך כלל פוגע בכמה מהחירויות האישיותיות שישו מעניק לחסידיו.

עד כמה שונה גוף השלטון הנוצרים מהמאה הראשונה שכתבו:

"עבור רוח הקודש ואנחנו עצמנו העדפנו להוסיף לך שום נטל נוסף מלבד אלה דברים נחוצים [שלנו מודגשים]להמשיך ולהימנע מדברים שהוקרבו לאלילים, מדם, ממה שנחנק וממוסר מוסרי. אם תשמור על עצמך בזהירות מהדברים האלה, אתה תשגשג [מודגש שלנו]. בריאות טובה לך! ”. -חוקים 15: 28,29

5
0
אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x