הראה תחושת עמית במשרדך

[מתוך ws 3/19 עמ'.20 עיין במאמר 13: 27 במאי - 2 ביוני 2019]

 "הוא ריגש מרחם עליהם. . . והוא התחיל ללמד אותם דברים רבים. ” - משרה 27: 5

התצוגה המקדימה למאמר זה אומרת "כאשר אנו מראים תחושה של עמית אנו יכולים להגביר את שמחתנו, נשקול מה אנו יכולים ללמוד מהדוגמה של ישוע, כמו גם ארבע דרכים ספציפיות בהן אנו יכולים להראות הרגשה עמיתית לאלו שאנו פוגשים בעבודת הטפה."

מה המשמעות של הרגשת חבר?

מילון קיימברידג 'מגדיר זאת כ "הבנה או אהדה שאתה מרגיש כלפי אדם אחר מכיוון שיש לך חוויה משותפת".

כדי להיות מסוגל להראות תחושה עמית במשרד שהאדם המטיף לו צריך להיות מסוגל להזדהות עם האנשים שהוא או היא מטיפים להם. חייבת להיות איזושהי חוויה משותפת.

פיסקה 2 שואלת מה אפשר לישו להיות רחום וחומל בהתנהלותו עם בני אדם חוטאים.

• "ישוע אהב אנשים."
• "האהבה לאנשים הניע אותו להתוודע לעומק הדרך בה בני האדם חושבים"
• "לישו היו רגשות רכים כלפי אחרים. אנשים הרגישו את אהבתו אליהם והגיבו לטובה למסר המלכותי. "

אלה נקודות טובות מאוד. עם זאת, האם עדי יהוה מכירים היטב את האופן שבו אנשים אחרים חושבים?

זה ידרוש מהם לבלות עם אנשים שאינם עדים, לקרוא ספרות דתית חילונית ואחרת. זה גם ידרוש מהעדים להבין את ערכיהם, שאיפותיהם ורגשותיהם לגבי מספר נושאים הנעים בין פוליטיקה לתרבות ואולי אפילו חינוך. יתכן שהם יצטרכו לשמוע מה אחרים חושבים על עדי יהוה, גם אם מה שיש להם לומר אינו חיובי.

כמה עדי יכולות לומר בכנות שהם יכולים לעסוק באופן מלא בכל אחד מהנושאים האלה?

בפיסקה 3 נאמר שאם יש לנו תחושה עממית, אנו רואים במשרד יותר מסתם חובה. אנו נרצה להוכיח שאכפת לנו מאנשים ואנו משתוקקים לעזור להם. מה שהפסקה לא אומרת היא, למי נוכיח זאת? האם יהיה זה יהוה וישוע? או שמא הזקנים והגוף השולט?

אם המניע שלנו להטיפה הוא אהבה, אז איננו צריכים להוכיח דבר. ההטפה שלנו כבר תהיה הדגמה של האהבה שיש לנו לאנשים ולאלוהים.

במעשים 20: 35, פול לא דיבר רק על המשרד; הוא התייחס לכל הקורבנות שהעביר מטעם הקהילה.

אנו לא מוצאים שום ראיות לכך שמספר השעות שהוא העביר בהטפות לא נרשמו ואף לא אזכור של ממוצעים ויעדים חודשיים שהיו צריכים לעמוד על ידי מפרסמים.​

 "ישו הראה תחושת רווחה במשרד"

סעיף 6 אומר "ישוע היה מודאג מאחרים, והוא חש שהוא מתרגש להביא להם מסר של נחמה."  אם נחקה את הדוגמא של ישוע, אנו גם נרגש לנחם אחרים, אפילו לעשות זאת בדיונים לא פורמליים.

"איך נוכל להביע תחושה של רגש עממי"

עצות טובות לארבע הדרכים להראות רגשות עמיתים:

סעיף 8 “קחו בחשבון את הצרכים של כל פרט"

האנלוגיה של רופא היא גם ישימה מאוד. רופא תמיד שואל שאלות ובודק את המטופל לפני שקובע את הטיפול. הפסקה נמשכת לאחר מכן "אל לנו לנסות להשתמש באותה גישה עם כל מי שאנו פוגשים במשרדנו. במקום זאת אנו לוקחים בחשבון את הנסיבות וההשקפות הספציפיות של כל אחד ואחד.

מה היו רוב האנשים אומרים על גישת העדים במשרד? האם הם באמת שוקלים עמדות אחרות מתוך כוונה להתאים את השקפותיהם במקום שהראיות מצביעות עליהן? או ליתר דיוק, הם ממהרים לתת תשובה לשאלות ונקודות המבט באמצעות הפרסומים שלהם בין אם הם כתובים או סרטונים? מה לגבי הספרות ששימשה למחקר עם אנשים? האם הם מחפשים מידע ממקורות שונים והכי רלוונטיים לאדם שאיתו הם לומדים או שהם משתמשים באותם ספרים שנקבעו לפני שניתן יהיה להטביל מישהו?

מרבית העדים היו מודים בגלוי שלעולם לא היו מקבלים עמדה כלשהי המנוגדת לספרות שלהם.

פסקה 10 - 12  "נסה לדמיין איך החיים שלהם עשויים להיות "ו  "היה סבלני כלפי מי שאתה מלמד"

העצות הניתנות בפסקאות יכולות להיות מיושמות באופן אירוני ביחס לקרובי משפחתנו וחברינו שהם עדי יהוה.

באופן כללי לעדי יהוה יש קשר רגשי חזק לא רק לאמונותיהם אלא גם לגוף השולט. זה מקשה על טיפול בסוגיות תורתיות בעייתיות. כשמדובר בדעות דתיות המאחדות משפחות, זה נושא יותר בעדים מאשר בערכים נוצריים מסורתיים אחרים.

עדי יהוה נלמדים כי כל מי שיש לו השקפה שונה לגוף השלטון הוא פרוש ולכן אין לקשר אליו, גם אם מדובר בבן משפחה אהוב.

המילים בפסקה 14: "אם אנו סבלניים כלפי אנשים במשרד, לא נצפה מהם להבין או לקבל את האמת בתנ"ך בפעם הראשונה שהם שומעים אותה. במקום זאת, תחושה של עמיתים מניעה אותנו לעזור להם להתנסות בכתובים לאורך פרק זמן ", חלים עוד יותר על ידידינו וקרובינו שהם עדי יהוה.

כשמפגינים פגמים בתורת JW, זה עשוי לדרוש סבלנות, במיוחד מכיוון שנלמדו לעדים להאמין ש"גוף השלטון "הוא הערוץ היחיד של יהוה להפיץ אוכל רוחני על פני האדמה.

סעיף 15

לדיון מפורט יותר ביחס לבני אדם החיים על אדמת גן עדן, עיין בסדרת המאמרים הבאה: התקווה של האנושות לעתיד, איפה זה יהיה?

סעיף 16  "חפש דרכים מעשיות להפגין התחשבות"

בפיסקה זו מוצע ייעוץ קול ומעשי בנוגע לסייע לאנשים שאנו מטיפים להם באמצעות סידורים ומשימות אחרות. ישוע אמר כי אהבה תהיה הסימן המזהה של נוצרים אמיתיים (ג'ון 13: 35). כאשר אנו מושיטים יד לעזרה לאחרים, ליבם הופך להיות פתוח יותר למסר שלנו.

"שמור על תצוגה מאוזנת של התפקיד שלך"

על הגוף המנהל להחיל את העצות שניתנו לבעלי אתרים בסעיף 17. האדם המטיף אינו האדם החשוב ביותר בכל הנוגע לעבודת ההטפה. יהוה הוא זה שמושך אנשים. אם זה המקרה, מדוע הארגון שם דגש כה גדול על נאמנות ללא עוררין אליהם או על אדם המקבל את תורת הג'וינט לפני טבילתו?

בסך הכל העצות המוצעות במאמר זה הן מעשיות. עם זאת, כמה פסקאות עם תורת JW, אנו יכולים להפיק תועלת משימוש בארבע הדרכים המוצעות להראות תחושת עמית במשרדנו.

אולי נקודה חמישית שתוסיף להראות רגשות עמיתים במשרד תהיה להיכנע בענייני מצפון. כאשר התנ"ך אינו מפורש בסוגיה תורתית, לעולם לא נרצה לערער את אמונותיהם של אחרים שאנו נתקלים בהם במשרדנו או להתעקש על עמדותינו.

אציל