של השבוע מִגדָל שְׁמִירָה המחקר מהגיליון 15 בנובמבר 2012 הוא "סלח אחד לחופשי". המשפט האחרון בפסקה 16 נכתב: "לפיכך, מה [הוועדה השיפוטית] מחליטה בעניינים כאלה לאחר פנייה לעזרתו של יהוה בתפילה ישקף את נקודת מבטו."
זו קביעה מדאיגה שיש לפרסם בפרסום.
זקנים תמיד מתפללים להנחייתו של יהוה כשמשרתים בוועדה משפטית. נקודת מבטו של יהוה אינה ניתנת לטעות וללא טעות. כעת נאמר לנו כי החלטת הוועדה תשקף את נקודת המבט הזו. זה מרמז כי לא ניתן להטיל ספק בהחלטת הוועדה השיפוטית משום שהיא משקפת את עמדתו של יהוה. מדוע אם כן יש לנו הוראת ועדת ערר? איזה ערך לערער על החלטה שמשקפת את נקודת המבט של האל.
כמובן, ישנן עדויות רבות לכך שזקנים לפעמים מבטלים את עצמם כאשר הם צריכים רק לנזוף. יש גם מקרים שבהם מישהו מתורץ שהיה צריך להיזרק מהקהילה הנוצרית. במקרים כאלה הם לא החליטו בהתאם לתפיסת יהוה, למרות תפילתם. אז מדוע אנו מצהירים הצהרה כה מטעה ברורה?
המשמעות היא שאם אנו מציעים כי החלטת הוועדה השיפוטית אינה נכונה, איננו חוקר גברים, אלא אלוהים.

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    8
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x