שמחתי להשתתף בהנצחה מקוונת לזכרו של מותו של ישו ביום שלישי, מרץ ה- 22, עם 22 אחרים שחיו בארבע מדינות שונות.[אני] אני יודע שרבים מכם בחרו להשתתף ב -23 באולם הממלכה המקומי שלכם. אחרים אחרים החליטו להשתמש ב -22 או 23 באפריל על בסיס הדרך שבה היהודים עוקבים אחר אירוע הפסח. הדבר החשוב הוא שכולנו שואפים לציית לפקודת האל ו"למשיך לעשות זאת ".
בחודשים האחרונים אשתי ואני היינו מחוץ לבית. גרנו במדינה דוברת ספרדית; תושבים זמניים בכל מובן הביטוי. (1Pe 1: 1בגלל זה איש לא היה מתגעגע אלמלא הלכתי לאנדרטה באולם הממלכה המקומי. אז החלטתי לא להשתתף השנה. ואז קרה משהו ששינה את דעתי.
כשיצאתי מהבניין שלי בוקר אחד בדרך לבית הקפה המקומי, נתקלתי בשני אחים גדולים ונעימים מאוד שחילקו את הזמנת האזכרה, "אתה תהיה איתי בגן עדן". נודע לי שהאנדרטה שלהם נערכה במרכז כנסים מקומי באותו בלוק שבו מגורי - הליכה של שתי דקות. קראו להגעתם באותו רגע מדויק בזמן לרצינות או להנהגת הרוח, כמו שאתם אוהבים. לא משנה מה זה היה, זה גרם לי לחשוב והבנתי שבנסיבותיי המיוחדות, ניתנה לי הזדמנות לעמוד ולהיספר.
ישנן שתי דרכים בהן אנו יכולים למחות על התנהלות הנהגת הארגון מבלי לומר מילה. האחד הוא לעכב את המימון שלנו, והשני על ידי השתתפות.
עם זאת, הייתה לי יתרון נוסף בהשתתפות. קיבלתי נקודת מבט חדשה. מה שבאתי להאמין, הוא שהגוף המנהל מודאג באמת מהמספר ההולך וגדל של משתתפים. מלבד זה של השבוע האחרון מִגדָל שְׁמִירָה מאמרי לימוד, יש לך את ההזמנה עצמה. האם הוא מתמקד בתגמול השמימי? על היותך אחד עם המשיח? לא, הוא מתמקד בתגמול הארצי של JW למי שמסרב להשתתף בהנצחה. זה הוסב אלי הביתה כמו שמעולם לא הבחנתי בדובר שמסר לו את הלחם ואז את היין. הוא לקח אותו ואז החזיר אותו. סירוב ברור להשתתף!
השיחה הסבירה את מנגנון הכופר, אך לא מתוך התייחסות למיקודו העיקרי - התכנסות ילדי האל שדרכה כל הבריאה מוצאת אושר. (Ro 8: 19-22לא, ההתמקדות הייתה בתקווה הארצית לפי תיאולוגיה של JW. שוב ושוב, הדובר הזכיר לקהל שרק מיעוט זעיר ישתתף, אך עבור כולנו עלינו פשוט להתבונן. שלוש פעמים, אמר, בכל כך הרבה מילים, ש"כנראה אף אחד מכם לא ישתתף הלילה ". חלק ניכר מהדיבורים היה על תיאור חזון JW של גן עדן ארצי. זה היה מגרש מכירות, פשוט ופשוט. "אל תשתתף. תראה את כל מה שתפספס. " הדובר אפילו פיתה אותנו במחשבה להיות "בית החלומות שלנו", גם אם לקח לנו "300 שנה לבנות."
לא הבחינו ברובם, אם לא בכולם, שכל כתבי הקודש שנהג לתמוך ברעיון שלו על אדמת גן עדן עם ילדים שמשתוללים עם חיות, ומבוגרים שנחים מתחת לגפנים ועצי התאנה שלהם נלקחו מישעיהו. ישעיהו הטיף "בשורה משמחת" של שיקום משבי בבל - חזרה למולדת היהודית. אם דימוי זה של גן עדן הוא באמת התקווה של 99% מכלל הנוצרים, מדוע עלינו לחזור לימים טרום נוצרים כדי לתמוך בו? מדוע יש צורך בדימויים יהודיים? כאשר ישוע מסר לנו את הבשורה הטובה על הממלכה, מדוע הוא לא דיבר על התגמול הארצי הזה, לפחות כדי להכיר בכך שיש אלטרנטיבה לקריאה השמימית? תיאורים פרדיזיים אלה ואיורי אמנים גוזלים די את הפרסומים שלנו, אולם היכן אנו מוצאים אותם בין כתבי ההשראה של הנוצרים במאה הראשונה?
אני חושב שהגוף המנהל קצת נואש לשמור על דרגת התיקים על קו המפלגה, ולכן הם מתחדשים מחדש בתקווה החלופית שהם מטיפים עוד מימי השופט רתרפורד.
משהו הומוריסטי ומטריד התרחש כשמעבירים את הסמלים. ישבתי בשורה הראשונה של קטע, כך שהיה מקום ללכת מקדימה. עם זאת, השרתים פשוט עמדו בסוף השורה ונתנו לכל אדם לעבור את הצלחת. כשהאח לידי מסר אותו, לקחתי חתיכת לחם ומסרתי את הצלחת לבחור שלצדי. הוא בטח היה מתחיל כי הוא נראה מבולבל ממה שהוא אמור לעשות שראה אותי לוקח לחם. השרת בקצה התור מיהר לעבר, אולי מודאג מכך שאיזו זעם שאי אפשר לומר עליו עומד לפגוע באירוע, אחז בצלחת והצביע בשקט שהאיש פשוט צריך להעביר אותה, וכך עשה.
עם זאת השרת הזה הותיר אותי לבד. זה היה מאוחר מדי. היה לי כבר את הלחם ביד. אולי לראות בכיר גרינגו הביא אותו להאמין שיש לי "את הזכות" לקחת חלק. עם זאת, הם ודאי היו לא בטוחים, שכן כאשר היין עבר, השרת הראשון העביר אותו לאורך הקו ומסר אותו לכל אדם. הוא נראה קצת מהסס למסור לי את זה בהתחלה, אבל פשוט לקחתי את זה ממנו ושתיתי.
לאחר הפגישה, האח לידי - בחור חביב בן גילי שהגיע מארצות הברית - אמר לי שהספקתי אותם כי הם לא מצפים מאף אחד להשתתף, וכנראה שהייתי צריך להודיע להם מראש. לדמיין! המטרה של העברת הסמלים לכולם אמורה להיות לספק את כל ההזדמנות להשתתף במידה והם יבחרו. מדוע יש ליידע את השרתים מבעוד מועד? כדי לא לתת להם זעזוע? או שמא לתת להם את האפשרות וטרינר לחלק. כל העניין לא הגיוני.
ניכר לי שלאחים יש סלידה כמעט אמונות טפלות מהשתתפות, לפחות בתרבות אמריקה הלטינית. זה שום דבר חדש. אני זוכר אנדרטה אחת מסוימת כשהייתי צעיר שהטיף כאן למטה. גברת מבוגרת, טיימרית ראשונה, ניסתה להשתתף. כשהושיטה יד לסמל נשמעה נשמה קולנית קולנית מכל הסובבים שצפו. ברור שנבוך, היקרה המסכנה משכה את ידה והתכווצה לתוכה. אפשר היה לחשוב שהיא עמדה לבצע חילול קודש נוראי.
כל זה גרם לי לתהות מדוע איננו מבקשים פשוט מי שרוצה להשתתף לשבת בחזית, כמו שאנחנו עושים למועמדים לטבילה. בדרך זו אם אנו מוצאים את השורה הראשונה ריקה, נוכל לוותר על הטקס חסר המשמעות הזה של העברת הסמלים מול מי שמסרב להשתתף או פשוט חושש, וללכת הביתה. לצורך העניין, למה בכלל לערוך אנדרטה אם אף אחד לא הולך להשתתף? האם הייתם עורכים סעודה, מזמינים מאות אנשים, בידיעה שאף אחד מהם לא ייקח אפילו ביס אחד ולא ישתה אפילו לגימה אחת? כמה טיפשי זה יהיה?
למרות שכל זה ניכר לי כעת באופן ברור, גם אני הייתי שקוע בחשיבה הזו. חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון ומשבח את אדוני בסירוב בצייתנות להשתתף. חלמתי לחיות לנצח על פני האדמה ולמען האמת המחשבה על התגמול השמימי נראתה קרה ולא מזמינה. זה גרם לי להבין עם אילו מכשולים אנו ניצבים כשאנחנו מנסים לעזור לאהובינו להתעורר לאמת כמו שיש לנו.
זה גרם לי לחשוב מה באמת כוללת התקווה הנוצרית שלנו. כדי לעקוב אחר נושא זה, אנא עיין במאמר זה: “שיווק העולם החדש".
_______________________________________________
[אני] לִרְאוֹת מתי הזכרון למותו של ישו בתאריך 2016"
רק לפרוטוקול. הטקס של קיום שני מעמדות, מעמד שמימי, ומעמד ארצי הוא זמני בלבד. משל עובדי הכרם משקף הסדר זמני זה. לעובדים הראשונים שנשכרו הובטחה "אגורה" ליום עבודה שלם. זו הקריאה השמימית. אבל מעובד השעה השלישית דרך העובד בשעה ה -3 לא הובטח להם הפרוטה מראש אלא "כל מה שהוגן". אז זה יצר מערכת דו-מעמדית. כל שעה היא 11 שנים, ולכן 7 שעות היו 11 שנים בין השנים 77 ל -1914. העובדים בשעה השלישית החלו להופיע לאחר 1991 שנה. הוסף 21... קרא עוד "
שלום TheExtremeBiblicist.
תודה על המאמץ שלך, אך כאן איננו מקבלים כרונולוגיה מקראית ספקולטיבית. אנו הולכים רק עם מה שניתן לקבוע מהכתובים.
אני מבין. זה בהחלט גורם לנו לחשוב על דברים שאנחנו בהחלט יכולים להיות בטוחים או לפחות שעלינו לכלול בדיון שלנו. זה בעצם גורם לי להרהר במה שאנחנו יכולים להוכיח לעומת מה שעשוי להיות ברור ומה יכול להיות ספקולטיבי. די מעניין. למשל, אם יורשה לי ... הבשורות מספרות לנו שמרי מגדלנה הגיעה לקבר בשמירת הבוקר המוקדמת (אחרי השעה 3 לפנות בוקר) כשהיה עדיין חשוך. (יוחנן 20: 1) השעון לפנות בוקר היה משעה 3 לפנות בוקר ועד הזריחה. היא מיהרה לספר לג'ון ופיטר שחזרו לקבר... קרא עוד "
תודה רבה לך
אוכל למחשבה, ללא משחק מילים
אמיטפל
חברים, האם אנו משתתפים בהצהרה נגד מגדל השמירה או כדי לציית למשיח?
אם זה לציית למשיח אז אל תהיה זאת בלי להזכיר את מגדל השמירה.
יהושע
האנדרטה הזו הייתה מוזרה עבורי, כי בפעם הראשונה אני מבין את מטרת ההשתתפות ... את המשמעות האמיתית שפשוט מוגדרת בקור 1. 11:26 בלי שום פרשנות מזויפת. הסברתי זאת לאשתי והיא קצת הופתעה כשאמרתי לה שאני מרגיש צורך לקחת חלק. עם זאת, היא תמכה מאוד. עם זאת, לאחר שהשתתפתי ב"אנדרטה "ב- 23 בצעדה, לא השתתפתי ב- KH מכיוון שהרגשתי שאני לא מוכן לעשות זאת בנוכחות אחיי. החלטתי את זה... קרא עוד "
הקליפ הזה הוא דוגמה נפלאה של פעיל בזיכרון. אין פלא שהזקנים נמצאים בכוננות גבוהה ונלחצו מלטי! מתפללים !!!!!!!! בקליפ, המנסה מנסה לתפוס את כוס היין הרחק מאחינו. כל הוועידה המחוזית השנה נוגעת בנאמנות ותקיים פרק שמזהיר מפני המשוררים הרשעים. הרבה יותר גרוע מפדופילים או כל חטא אחר. באשר לי ולבני ביתי, הפסקנו ללכת לפגישות ומצפים להנציח את מותו של ישוע ב- 23 באפריל. היום בפועל עושה זאת... קרא עוד "
היי קולט, לא הצלחתי לגרום לקישור לעבוד. אפילו ניסיתי להטמיע אותו מאחורי המילה "קליפ". אני בדרך ומוגבלת לשימוש באייפד ולכן אנסה לתקן זאת כשאגיע למלון הלילה. אני שמח לשמוע שאתה שותף ואני מסכים שהמחאה שאח זה עוסק בה אינה הולמת את האירוע. הזקן היה חכם יותר אם לא היה מנסה לחטוף את הכוס מכיוון שזה רק נותן אמון במסר של המפגין, אבל אני יכול לראות איך היו שנים של אינדוקטרינציה... קרא עוד "
שלום לכולם בזמן שעשיתי את שני המחקרים האחרונים חשבתי, כנראה כמו כל כך הרבה אחרים, על אלה שהתאספו בחדר העליון באותו לילה. ואז נזכרתי באמונה שאנו אומרים, בכל יום ראשון, כשחגגנו והודנו ליהוה וישוע על ההקרבה וחלקנו מהלחם והיין. איש לא היה מנוע. זה היה נטילת לחם ויין או קבלת ברכה (למי שלא אושר). המילים "קח, תאכל, זה הגוף שלי שניתן עבורך. עשו זאת לזכרי. שתו את כל זה... קרא עוד "
ברנדה היקרה, אני מרגיש שאלוהים מכיר את כוונותינו, ויהוה וישו לעולם לא ירצה שתרגיש רע כשאתה מנסה לרצות אותם ולהקשיב לפקודה הישירה שישוע אמר בלו. 22: 19, 20. ואתה ציית. זה חייך לאבינו השמימי ובנו חיוך ענק.
ואמן למילים "תודה" שכתבת.
כל הכבוד מלטי, מעולם לא חשבתי לעשות את זה, אבל כן כמו שאתה אומר שהג'י.בי. בעיניי המציאות שמאחורי כל הרעיון "מי יכול לקחת חלק". נראה לי שג'וזף רתרפורד היה למעשה בהשפעת רוח מוכרת, זה מחקר חושפני בפני עצמו, רוחו המוכרת. תורת השופטים הפכה את האנדרטה לטקס חסר משמעות, כאשר למעשה זו צריכה להיות ברכה להתקבל, ולא רק לקיים אותה,... קרא עוד "
כמו הלוויה האנדרטה משמשת לגיוס, הגזר של כל אחד שיש להם בית משלו, אין מחלות, ילדים טופחים על נמרים וכדומה, זה היה אותו נושא של השיחה בשנים האחרונות.
חוויה מעניינת .. Johnsc11, Cazenovi, and Meleti. אני לא מספיק אמיץ - עדיין לא משתתף באולם. חזרתי הביתה ואכלתי קצת יין וקרקר יבש ... (קצת פסאודו). הייתי שרת והשורות הראשונות היו שמורות לשרתים אולם עמדתי מאחור. שוב היה הריקוד הקטן והמוזר הזה כשהדובר ירד וישב בקצה כדי שהלחם והיין יוכלו לעבור דרכו. מתחיל להיות מביך, כשהרמקול חזר לפלטפורמה הוא אפילו מלמל "הקטע הזה תמיד קצת מבלבל ..." אני הולך... קרא עוד "
לעולם אל תייאש את דז'ו מכיוון שלא היה לי את האומץ הזה לקחת חלק. לפני האנדרטה, שוחחתי עם עמית טרשת נפוצה שאם הוא ישתתף, גם אני הייתי (עם קצת הומור). אני חושב שהוא חיכה לי. מה שעשינו היה לאחר האירוע, ואחרי ארוחת הערב בחוץ, הגענו הביתה וכמשפחה עשינו שיחזור האירוע, כאילו הפעלנו את האנדרטה שוב. אנו קוראים כתבי קודש, ומתמקדים ביוחנן 6 (ישוע כלחם החיים), אחר כך לוקוס וקורינתים א '. ארבעתנו, כולל הילדים, השתתפנו בלחם אשר... קרא עוד "
אני בשנות העשרים המוקדמות לחיי ומשתתף ב- KH וב- AH כבר 20 שנים. השנה שברתי את הלחם וזה השמיע פצפוץ חזק והדהד בכל המרפסת של אולם הכינוס בו השתתפתי. חחח יכולתי לשמוע להרגיש את הכעס והאי נוחות שאחות מאחורי, כשהיא מתייפחת כמעט, מביכה את עצמה. ופטפטים מאחוריי על הבנה חדשה של חלקים ב- WT, בתמיכה ב"מעשה "שלי כביכול. זה לא מרפה אותי, אני לא מעוניין כיצד אחרים מגיבים. אבל אני יכול להציע הצעה כ"מלווה "... קרא עוד "
אני מסכים לצ'זנובי. שלי נשבר לארבע חלקים גדולים. ניסיתי לנתק חתיכה כשהייתי אוחזת בצלחת ביד אחת, אך ללא הועיל. אז בסופו של דבר לקחתי את כל הקטע, נגסתי ביס, ואז כיסתי את השאר.
חחח תביני את זה, בשנה שעברה הלחם היה כל כך גרוע שהוא לא נשבר בקלות. אז אני יכול לראות מדוע פשוט לקחת את כל היצירה.
כן. אני מתנתק מאז האזכרה של השנה שעברה. הלכתי לאנדרטה באמש והתחלתי לקחת חלק. איש לא אמר דבר. אבל כל כך הרבה מחברי לשעבר לחצו את ידי ואמרו לי להמשיך להתקדם. עזבתי את הקואליציה לאחר שקראתי את התוכנית האלוהית של הגילאים. הצטרפתי לתלמידי המקרא. יש לנו את האנדרטה באפריל 21.