תפקיד הנשים בקהילה הנוצרית (חלק 2) תיעוד התנ"ך

לפני שנכנס לחלק 2 בסדרה שלנו, עלי לבצע תיקון למשהו שאמרתי בחלק 1, כמו גם להוסיף הבהרה למשהו אחר שנאמר שם.

אחד המגיבים הודיע ​​לי בחביבות שטענתי ש"אישה "באנגלית נגזרת משתי מילים," רחם "ו"גבר", המסמל גבר עם רחם, הייתה שגויה. כעת, כחבר בגוף המנהל, ביקשתי מהזקנים המקומיים לקחת את המטריד לחדר האחורי של אולם הממלכה, לגרום לו להתאושש או להיפטר. מה זה? אני לא חבר בשום גוף מנהל? אני לא יכול לעשות את זה? נו טוב. אני מניח שאצטרך להודות שטעיתי.

ברצינות, זה ממחיש את הסכנה שכולנו נתקלים בה, מכיוון שזה היה משהו "שלמדתי" מזמן ולא חשבתי להטיל ספק. עלינו להטיל ספק בכל הנחת יסוד, אך לעיתים קרובות קשה להבחין בין עובדות קשות לבין הנחות יסוד שלא נבדקו, במיוחד אם הנחות היסוד חוזרות לילדות, מכיוון שהמוח שלנו שילב אותן בספרייה הנפשית של "עובדה מבוססת". 

עכשיו הדבר הנוסף שרציתי להעלות היה העובדה שכאשר מסתכלים על בראשית 2:18 ברמה הבינלית זה לא אומר "משלים". ה תרגום העולם החדש מעיד על כך: "אני הולך לעזור לו, כהשלמה שלו." שתי המילים המתורגמות לעתים קרובות "עוזר מתאים" הן בעברית אזר כושל. הצהרתי שאני אוהב את העיבוד של התרגום העולמי החדש על פני רוב הגרסאות האחרות, מכיוון שהאמנתי שזה קרוב יותר למשמעות המקור. אוקיי, אני יודע שהרבה אנשים לא אוהבים את התרגום העולמי החדש, במיוחד אלה שמעדיפים אמונה בשילוש, אבל יאללה, זה לא רע. בואו לא נזרוק את התינוק עם מי האמבטיה, נכון? 

למה אני חושב את זה נשלל צריך לתרגם "משלים" או "עמית" במקום "מתאים"? ובכן, הנה מה שיש לקונקורדנציה של סטרונג.

שלילי, הגדרה: "מול, מול, מול". כעת שימו לב עד כמה לעתים רחוקות זה מתורגם כ"מתאים "בתנ"ך החדש האמריקאי בהשוואה למונחים אחרים כמו" לפני "," חזית "ו"הפך".

נגד (3), מרוחק * (3), משם (1), לפני (60), רחב (1), מורח * (1), ישירות (1), מרחק * (3), קדמי (15), מול (16), מול * (5), צד אחר (1), נוכחות (13), התנגד * (1), מסוכן * (1), מראה (2), מראה * (2), ישר קדימה (3), ישר לפני (1), מתאים (2), תחת (1).

אשאיר זאת על המסך לרגע כדי שתוכל לבדוק את הרשימה. כדאי להשהות את הסרטון בזמן שתקבל את זה.

רלוונטיות במיוחד היא ציטוט זה שנלקח מהקונקורדנציה הממצה של סטרונג:

"מנגאד; חזית, כלומר חלק ממול; במיוחד עמית, או בן זוג "

כך שלמרות שהארגון מצמצם את תפקידן של נשים בהסדר האל, תרגום התנ"ך שלהן אינו מעניק תמיכה בראייתן כנשים כפופות. חלק ניכר מההשקפה שלהם הוא תוצאה של הסטייה ביחסים בין המינים הנגרמת על ידי החטא הקדמון.

"רצונך יהיה בבעלך והוא ישל עליך." (ניב)

איש בראשית 3:16 הוא דומיננטור. כמובן, יש גם אישה מבראשית ג '3, שתכונות האישיות שלה גם כן נשללות מאיזון. זה הביא לסבל לא ספור של אינספור נשים לאורך מאות השנים מאז שהצמד האנושי הראשון הוצא מהגן.

עם זאת, אנו נוצרים. אנחנו בני אלוהים, לא? לא נאפשר לנטיות חוטאות לשמש תירוץ לפגוע ביחסינו עם המין השני. מטרתנו היא להחזיר את האיזון שהזוג הראשון איבד על ידי דחיית אביהם שבשמיים. בכדי להשיג זאת, אין לנו אלא לבצע את דפוס המשיח.

מתוך מטרה זו, הבה נבחן את התפקידים השונים שהטיל יהוה על נשים בימי התנ"ך. אני בא מרקע של עדי יהוה, ולכן אעמוד בין תפקידי התנ"ך הללו לאלה הנהוגים באמנתי הקודמת.  

עדי יהוה אינם מתירים לנשים:

1. להתפלל בשם הקהילה;
2. ללמד ולהדריך את הקהילה כפי שעושים גברים;
3. לכהן בתפקידי פיקוח בתוך הקהילה.

כמובן, הם לא לבד בהגבלת תפקידה של נשים, אך בהיותם בין המקרים הקיצוניים יותר, הם ישמשו כמחקר מקרה טוב.

בשלב זה אני חושב שיהיה יתרון לפרוש את הנושאים שנעסוק בהמשך סדרה זו. החל מסרטון זה, נתחיל לענות על השאלות הללו על ידי בחינת התפקידים שאותם הקצה יהוה עצמו לנשים. ברור שאם יהוה קורא לאישה למלא תפקיד שאנו חשים שרק גבר יכול למלא, עלינו להתאים מחדש את חשיבתנו. 

בסרטון הבא נשתמש בידע זה על הקהילה הנוצרית כדי להבין את התפקידים הראויים לגברים ולנשים ולבחון את כל נושא הסמכות בקהילה הנוצרית.

בסרטון הרביעי נבחן קטעים בעייתיים ממכתבו של פאולוס לקורינתים, כמו גם לטימותי שנראה כי הם מגבילים מאוד את תפקיד הנשים בקהילה.

בסרטון החמישי והאחרון נבחן את מה שמכונה בדרך כלל עקרון הראשות וסוגיית כיסויי הראש.

בינתיים נתחיל עם האחרונה מבין שלוש הנקודות שלנו. האם עדי יהוה, כמו גם עדות אחרות בנצרות, צריכים לאפשר לנשים לכהן בתפקידי פיקוח? ברור שפעילות פיקוח נכונה דורשת חוכמה והבחנה כאחד. צריך להחליט באיזה דרך לפעול אם צריך לפקח על אחרים. זה דורש שיקול דעת טוב, לא? כמו כן, אם משגיח אם נקרא לפתור סכסוך, לבורר בין מי צודק למי שאינו בסדר, הוא מתנהג כשופט, לא?

האם יהוה יאפשר לנשים לשמש כשופטים על גברים? אם כבר מדברים בעדי יהוה, התשובה תהיה "לא" מהדהד. כאשר הוועדה המלכותית באוסטרליה לתגובות מוסדיות להתעללות מינית בילדים המליצה להעיד על מנהיגות שהם יכללו נשים ברמה כלשהי של התהליך השיפוטי, שהגוף המנהל יהיה חסר נחרצות. הם האמינו כי שילוב נשים בכל שלב יהיה להפר את חוק האל וההסדר הנוצרי.

האם זו באמת השקפת האל? 

אם אתה מכיר את התנ"ך, אתה כנראה מודע לכך שיש בו ספר שכותרתו "שופטים". ספר זה מכסה תקופה של כ -300 שנים בתולדות ישראל בה לא היה מלך, אלא היו אנשים שפעלו כשופטים ליישוב סכסוכים. עם זאת, הם עשו לא רק שופט.

אתה מבין, בני ישראל לא היו חלק נאמן במיוחד. הם לא היו מקיימים את חוק יהוה. הם יחטאו נגדו על ידי סגידה לאלילים כוזבים. כאשר הם עשו זאת, ביטל יהוה את הגנתו ובהכרח שעם אחר היה נכנס כפורעים, כובש אותם ומשעבד אותם. לאחר מכן הם היו זועקים בייסוריהם ואלוהים היה מקים שופט שיוביל אותם לניצחון וישחרר אותם משוביהם. לכן, השופטים גם פעלו כמצילי האומה. יבשוליים 2:16 נכתב: "אז יהוה היה מעמיד שופטים והושיע אותם מיד שודדיהם."

המילה בעברית ל"שופט "היא שאפט  ולפי בראון-דרייבר-בריגס פירושו:

1. לפעול כנותן חוק, שופט, מושל (מתן חוק, הכרעת מחלוקות והוצאה לפועל של החוק, אזרחי, דתי, פוליטי, חברתי; הן מוקדם והן מאוחר)
2. להחליט במיוחד על מחלוקת, להפלות בין אנשים בשאלות אזרחיות, פוליטיות, ביתיות ודתיות:
3. לבצע שיפוט:

באותה תקופה לא היה מעמד של סמכות גבוהה יותר בישראל, שהיה לפני תקופת המלכים.

לאחר שלמדנו את הלקח, דור זה בדרך כלל יישאר נאמן, אך כאשר הם מתו, דור חדש היה מחליף אותם והמעגל היה חוזר, ומאשר את האמרה הישנה, ​​"מי שלא ילמד מההיסטוריה נידון לחזור עליו."

מה זה קשור לתפקיד הנשים? ובכן, כבר קבענו שדתות נוצריות רבות, כולל עדי יהוה, לא יקבלו אישה כשופטת. עכשיו זה המקום בו זה נהיה מעניין. 

הספר, תובנה על כתבי הקודש, כרך ב ', עמוד 134, שפורסם על ידי אגודת התצפית למגדל והצפייה, מפרט 12 גברים ששימשו כשופטים ומושיעי עם ישראל במהלך כ -300 השנים שכוסה בספר שופטי התנ"ך. 

הנה הרשימה:

1. עתניאל
2. יאיר
3. אהוד
4.  יפתא
5. שמגר
6. איבזן
7. ברק
8. אלון
9. גדעון
10. עבדון
11. תולע
12. שמשון

הנה הבעיה. אחד מהם מעולם לא היה שופט. אתה יודע איזה? מספר 7, ברק. שמו מופיע 13 פעמים בספר השופטים, אך אף פעם לא קוראים לו שופט. המונח "השופט ברק" מופיע 47 פעמים במגזין המגדל ו 9 פעמים בכרכי התובנה, אך אף פעם לא במקרא. אף פעם לא.

במהלך חייו, מי שפט את ישראל אם לא את ברק? התנ"ך עונה:

"כעת דבורה, נביאה, אשתו של לפידות, שפטה את ישראל באותה תקופה. היא נהגה לשבת מתחת לעץ הדקל של דבורה בין רמה לביתאל באזור ההרים של אפרים; בני ישראל היו עולים אליה לשיפוט. " (שופטים 4: 4. 5 NWT)

דבורה הייתה נביאה של אלוהים והיא גם שפטה את ישראל. האם זה לא יהפוך אותה לשופטת? האם לא היינו צודקים לקרוא לה השופטת דבורה? בוודאי, מכיוון שזה נמצא שם במקרא, לא תהיה לנו שום בעיה לקרוא לה שופטת, נכון? מה עושה ה Insight ספר צריך לומר על זה?

"כאשר התנ"ך מציג לראשונה את דבורה, הוא מתייחס אליה כאל" נביאה ". ייעוד זה הופך את דבורה לבלתי רגילה ברשומה המקראית אך כמעט לא ייחודית. לדבורה הייתה אחריות אחרת. נראה שהיא גם יישבה סכסוכים בכך שהיא נתנה את תשובת יהוה לבעיות שצצו. - שופטים 4: 4, 5 "(תובנה על הכתובים, כרך א ', דף 743)

אל האני Insight בספר כתוב שהיא "מיישבת סכסוכים". "בָּרוּר"? זה גורם לזה להישמע כאילו אנו מסיקים משהו שלא נאמר במפורש. בתרגומם שלהם נכתב כי היא "שופטת את ישראל" וכי "בני ישראל יעלו אליה לשיפוט". אין שום ברור על כך. נאמר בצורה ברורה ומפורשת שהיא שופטת את האומה, והופכת אותה לשופטת, לשופט העליון של אז, למעשה. אז מדוע הפרסומים אינם מכנים אותה השופטת דבורה? מדוע הם מעניקים את התואר הזה לברק שלעולם אינו מתואר כמשחק בתפקיד כלשהו כשופט? למעשה, הוא מתואר בתפקיד כפוף לדבורה. כן, גבר היה בתפקיד כפוף לאישה, וזה היה ביד האל. תן לי לפרוש את התרחיש:

באותה תקופה סבלו בני ישראל בידו של ג'בין מלך כנען. הם רצו להיות חופשיים. אלוהים הקים את דבורה, והיא אמרה לברק מה צריך לעשות.

"היא שלחה את ברק (הוא לא שלח אותה, היא זימנה אותו).  ואמר לו: "האם יהוה אלוהי ישראל לא נתן את הציווי? 'לך וצעד להר הר תבור, וקח איתך 10,000 איש נפתלי וזבולון. אביא אליך את סיסרא, ראש צבא ג'בין, יחד עם מרכבות המלחמה שלו ואת חייליו לנחל קישון, ואני אתן אותו בידך. '" (מי מתכנן כאן אסטרטגיה צבאית? לא ברק. הוא לוקח את פקודותיו מאלוהים בפי דבורה שאותה אלוהים משתמש כנביא שלו).  על זה אמר לה ברק: "אם תלך איתי אלך, אבל אם לא תלך איתי אני לא אלך."  (ברק אפילו לא ייצא למערכה צבאית זו אלא אם כן תבוא דבורה. הוא יודע שברכת ה 'באה דרכה).  על כך אמרה: "אני בהחלט אלך איתך. עם זאת, המערכה שאתה ממשיך לא תביא לך תהילה, כי היא תהיה ביד אשה שיהוה ייתן לסיסרא. " (שופטים ד ': 4-6)

בהמשך לכל אלה, יהודה מחזק את תפקיד הנשים בכך שהוא אומר לברק שהוא לא יהרוג את ראש צבא האויב, סיסרא, אלא שאויב ישראל זה ימות בידי אישה בלבד. למעשה, הייתה זו אישה בשם ג'אל שהרגה את סיסרא.

מדוע הארגון ישנה את חשבון התנ"ך ויתעלם מהנביא, השופט והמושי של אלוהים שיחליף אותה באדם? 

לדעתי הם עושים זאת מכיוון שאיש בראשית ג '3 הוא מאוד בשליטה בארגון עדי יהוה. הם לא יכולים להתמודד עם הרעיון של נשים שאחראיות על גברים. הם אינם יכולים לקבל שאישה תוצב במצב בו היא תוכל לשפוט ולפקוד על גברים. לא משנה מה אומר התנ"ך. ברור שעובדות לא חשובות מתי הן מתנגשות עם הפרשנות של גברים. אולם הארגון אינו ייחודי בעמדה זו. העובדה היא שאיש בראשית 16:3 חי וקיים בעדות נוצריות רבות. ובואו אפילו לא נתחיל מהדתות הלא נוצריות של כדור הארץ, שרבות מהן מתייחסות לנשים שלהן כעבדות וירטואליות.

הבה נתקדם כעת לעידן הנוצרי. הדברים השתנו לטובה מכיוון שעובדי אלוהים אינם עוד תחת חוק משה, אלא תחת החוק המופלג של ישו. האם לנשים נוצריות מותר תפקיד שיפוטי כלשהו, ​​או שמא דבורה הייתה סטייה?

על פי ההסדר הנוצרי אין ממשלה דתית, ואין מלך מלבד ישו עצמו. אין הוראה לאפיפיור שישליט על כולם, ולא לארכיבישוף של כנסיית אנגליה, ולא לנשיא כנסיית ישוע המשיח של קדושים אחרונים, וגם לא לגוף המנהל של עדי יהוה. אז איך אמור לטפל בשיפוט במסגרת ההסדר הנוצרי?

בכל הנוגע לטיפול בעניינים שיפוטיים בקהילה הנוצרית, הפקודה היחידה של ישו היא המצויה במתיו 18: 15-17. שוחחנו על כך בפירוט בסרטון קודם, ואפרסם קישור אליו לעיל אם תרצה לעיין במידע זה. הקטע מתחיל באומרו:

"אם אחיך או אחותך חוטאים, לך והצביע על אשמתם, רק בין שניכם. אם הם מקשיבים לך זכית בהם. " זה מה גרסה בינלאומית חדשה.  אל האני תרגום חי חדש תן את זה כ: "אם מאמין אחר חוטא נגדך, לך באופן פרטי והצביע על העבירה. אם האדם האחר מקשיב ומתוודה, זכית אותו בחזרה. "

הסיבה שאני אוהב את שני התרגומים האלה היא שהם נותרים ניטרלים מגדר. ברור, אדוננו אינו מדבר על אח בשרני אלא על בן הקהילה הנוצרית. כמו כן, ברור מאוד שהוא אינו מגביל את תגובתנו לחוטא לאלה שבמקרה הם גברים. נוצרית נקבה תטופל באותו אופן כמו נוצרי גבר במקרה של חטא.

בואו לקרוא את כל הקטע מהתרגום החדש של החיים החיים:

"אם מאמין אחר חוטא נגדך, לך באופן פרטי והצביע על העבירה. אם האדם האחר מקשיב ומתוודה, זכית באותו אדם בחזרה. אבל אם אינך מצליח, קח איתך אחד או שניים אחרים וחזור שוב, כך שכל מה שאתה אומר יכול להיות מאושר על ידי שניים או שלושה עדים. אם האדם עדיין מסרב להקשיב, קח את המקרה שלך לכנסייה. ואז אם הוא או היא לא יקבלו את החלטת הכנסייה, התייחס לאותו אדם כאליל או גובה מיסים מושחת. " (מתיו 18: 15-17 תרגום חי חדש)

עכשיו אין כאן שום דבר שמציין שגברים צריכים להיות מעורבים בצעדים אחד ושני. כמובן, גברים יכולים להיות מעורבים, אך אין שום דבר המעיד על כך שזו דרישה. אין ספק שישוע לא מפרט לגבי מעורבות גברים בתפקידי פיקוח, גברים מבוגרים או זקנים. אבל מה שמעניין במיוחד הוא הצעד השלישי. אם החוטא אינו מקשיב לאחר שני מאמצים להביא אותו לתשובה, כל הכנסיה או הקהילה או האסיפה המקומית של ילדי אלוהים צריכים לשבת עם האדם במאמץ להסביר דברים. זה ידרוש שגברים ונשים יהיו נוכחים.

אנו יכולים לראות עד כמה הסדר הזה אוהב. ניקח כדוגמה צעיר שעסק בזנות. בשלב השלישי של מתי 18, הוא ימצא את עצמו מול הקהילה כולה, לא רק הגברים, אלא גם הנשים. הוא יקבל ייעוץ והנחיה הן מבחינת הגבר והן מהנקודת המבט הנשית. כמה קל יהיה לו יותר להבין את ההשלכות של התנהלותו כאשר הוא מקבל את נקודת המבט של שני המינים. לאחות שמתמודדת עם אותו המצב, כמה היא תרגיש נוח ובטוחה יותר אם גם נשים יהיו נוכחות.

עדי יהוה מפרשים מחדש את העצה הזו לפנות לעניין בפני כל הקהילה בפני ועדה של שלושה גברים מבוגרים, אך אין שום בסיס לנקוט בעמדה זו. בדיוק כמו שהם עושים עם ברק ודבורה, הם מעצבים מחדש את כתבי הקודש כך שיתאימו לעמדתם הדוקטרינלית שלהם. זה יהירות טהורה, פשוטה ופשוטה. כדברי ישו:

"לשווא הם ממשיכים לעבוד אותי, כי הם מלמדים פקודות של אנשים כתורות." (מתי 15: 9)

אומרים שההוכחה לפודינג היא בטעימה. הפודינג שהוא מערכת המשפט של יהוה בעל טעם מר מאוד, והוא רעיל. זה הביא לכאב וקשיים שלא נגמרו לאלפי ואלפי אנשים שעברו התעללות, חלקם עד כדי כך שהם לקחו את חייהם. זה לא מתכון שתוכנן על ידי אדוננו האוהב. יש, כמובן, לורד אחר שעיצב את המתכון המסוים הזה. אם עדי יהוה היו מצייתים להוראותיו של ישו ומשלבים נשים בתהליך השיפוטי, במיוחד בשלב השלישי, תארו לעצמכם עד כמה היה מתגלה יחס אהוב יותר לחוטאים בקהל.

יש דוגמה נוספת לגברים שמשנים את התנ"ך כך שיתאים לתיאולוגיה שלהם ומאשרים את תפקידם הדומיננטי של גברים בקהילה.

המילה "שליח" באה מהמילה היוונית אפוסטולוס, שמשמעותו לפי קונקורדנציה של סטרונג: "שליח, אחד שנשלח למשימה, שליח, שליח, נציג, אחד שהוזמן על ידי אחר לייצג אותו בדרך כלשהי, במיוחד אדם שנשלח על ידי ישוע המשיח עצמו בכדי להטיף את הבשורה. ”

ברומאים 16: 7, פול שולח את ברכתו לאנדרוניקוס וג'וניה המצטיינים בקרב השליחים. עכשיו ג'וניה ביוונית היא שם של אישה. זה נגזר משמה של האלילה האלילית ג'ונו אליה נשים התפללו לעזור להם במהלך הלידה. התרגום העולמי החדש מחליף את "ג'וניאס" עבור "ג'וניה", שהוא שם מורכב שלא נמצא בשום מקום בספרות היוונית הקלאסית. ג'וניה, לעומת זאת, נפוצה בכתבים כאלה ומתייחסת תמיד לאישה.

כדי להיות הוגנים כלפי מתרגמי תנ"ך העד, מבצעים שינויים מיניים ספרותיים אלה על ידי מתרגמי תנ"ך רבים. למה? צריך להניח שהטיה גברית משחקת. מנהיגי כנסיות גברים פשוט לא יכולים לבטל את הרעיון של שליח.

אולם, כאשר אנו מסתכלים על משמעות המילה באופן אובייקטיבי, האם היא אינה מתארת ​​את מה שהיינו מכנים כיום מיסיונר? והאם אין לנו מיסיונריות היום? אז מה הבעיה?

יש לנו עדויות לכך שנשים שימשו כנביאות בישראל. מלבד דבורה, יש לנו את מרים, הולדא ואנה (שמות 15:20; מלכים ב 'כב, 2; שופטים ד', 22, 14; לוקס ב ', 4). ראינו גם נשים מתנהגות כנביאות בקהילה הנוצרית במהלך המאה הראשונה. ג'ואל ניבא זאת. בצטטו את נבואתו אמר פיטר:

 "" ובימים האחרונים, "אומר אלוהים," אשפוך מרוחי על כל סוג של בשר, ובניך ובנותיך יתנבאו וצעיריך יראו חזונות וזקניך יחלמו חלומות. ואפילו על עבדי הזכרים ועל עבדי הנשים אשפוך מרוחי בימים ההם, והם יתנבאו. " (מעשי השליחים 2:17, 18)

כעת ראינו ראיות, הן בישראל והן בתקופה הנוצרית, של נשים המכהנות בתפקיד שיפוטי, מתנהגות כנביאות, וכעת ישנן עדויות המצביעות על שליח. מדוע כל זה צריך לגרום לבעיה אצל הגברים בקהילה הנוצרית?

אולי זה קשור לנטייה שיש לנו לנסות להקים היררכיות סמכותיות בכל ארגון או הסדר אנושי. אולי גברים רואים בדברים אלה פריצה לסמכותו של הזכר.

כל נושא המנהיגות בקהילה הנוצרית יהיה נושא הסרטון הבא שלנו.

תודה על התמיכה הכספית שלך ועל דברי העידוד שלך.