אני לא יודע איך פספסתי את זה בכנס המחוז שלנו ב -2012, אבל חבר באמריקה הלטינית - שם הם עורכים את כינוסי המחוז לשנה - הביא את זה לידיעתי. החלק הראשון של המפגשים בשבת בבוקר הראה לנו כיצד להשתמש במסכת החדשה על עדי יהוה. החלק השתמש במונח "אמנו הרוחנית" כאשר התייחס לארגון הארצי של בני יהוה. כעת הכתוב היחיד שמשתמש ב'אמא 'כמונח להתייחס לארגון או לקבוצת יחידים נמצא בגלטים:

"אבל ירושלים שלמעלה היא בחינם והיא אמא שלנו." (גל 4: 26)

אז מדוע שנמציא תפקיד לארגון הארצי שאינו מופיע בכתובים?
ערכתי מחקר כדי לבדוק אם אוכל לענות על שאלה זו מפרסומינו והופתעתי לגלות דבר בכתב התומך במושג. עם זאת שמעתי את המונח המשמש שוב ושוב מפלטפורמות האסיפה והכינוס, ואפילו היה לי שמשגיח על המעגל השתמש בו פעם אחת כאשר עודד אותנו לעקוב אחר כיוון לא נעים שקיבלנו מדלפק השירות של הסניף. נראה כי היא התגנבה למסורת שבעל פה, תוך שהיא עוקפת את משנתנו הכתובה הרשמית.
ראוי לציון באיזו קלות וללא עוררין אנו יכולים להחליק לחשיבה. המקרא אומר לנו לא 'להפקיר את חוק אמנו'. (פרו '1: 8) אם דובר הכינוס מעוניין שהקהל יציית לגוף המנהל, זה מוסיף רבות למשקל הוויכוח אם אנו רואים שהכיוון אינו מגיע מעבד צנוע, אלא מהמטריארך המכובד של הבית. . בבית, אמא היא שנייה רק ​​לאב, וכולנו יודעים מיהו אבא.
אולי הבעיה טמונה בנו. אנחנו רוצים לחזור להגנתם של אמא ואבא. אנחנו רוצים שמישהו יטפל בנו וישלוט בנו. כאשר אלוהים הוא אותו מישהו, הכל בסדר. עם זאת, אלוהים הוא בלתי נראה ואנחנו זקוקים לאמונה כדי לראות אותו ולהרגיש את הטיפול בו. האמת משחררת אותנו, אך עבור חלקם החופש הוא סוג של נטל. חופש אמיתי גורם לנו להיות אחראית אישית לגאולתנו. עלינו לחשוב בעצמנו. עלינו לעמוד לפני יהוה ולענות לו ישירות. זה הרבה יותר מנחם להאמין שכל מה שעלינו לעשות זה להיכנע לאדם או לקבוצת גברים גלויה ולעשות את מה שהם אומרים לנו להינצל.
האם אנו מתנהגים כמו בני ישראל מימי שמואל שהיו להם רק מלך אחד, יהוה, ונהנו מחופש מטיפול שהיה ייחודי בהיסטוריה; ובכל זאת השליך את הכל במילים, "לא, אבל מלך [אנושי] הוא מה שיבוא עלינו." (שמ 'א' 1:8) אולי זה מנחם שיש שליט גלוי לקחת אחריות על נשמתך ועל ישועתך הנצחית, אך זו רק אשליה. הוא לא יעמוד לצידך ביום הדין. הגיע הזמן שנתחיל להתנהג כמו גברים ולהתמודד עם עובדה זו. הגיע הזמן שנקח אחריות על הישועה שלנו.
בכל מקרה, בפעם הבאה שמישהו ישתמש בטיעון "האם הרוחנית" עלי, אני אצטט את דבריו של ישוע בג'ון 2: 4:

"מה לי ולך, אישה?"

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    20
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x