כשיש לנו ספק לגבי הוראה כלשהי בפרסומים שלנו, עודדו אותנו לזכור ממי למדנו את כל האמיתות הנפלאות מהתנ"ך שבאו להבדיל אותנו. למשל, שמו של אלוהים ותכליתו והאמת על מוות ותחיית המתים. אנו מוזמנים לזכור שהשתחררנו מהשבי הבבלי על ידי גילוי השקר שמאחורי תורת השילוש, אלמוות נפש האדם ואש הגיהינום. מכיוון שכל זה הגיע מארגון 'האם' שלנו, מהעבד הנאמן והדיסקרטי, עלינו להיות אסירי תודה ולהמשיך לכבד ולציית לערוץ התקשורת האלוקי הזה.
בסדר. מספיק הוגן.
כעת מלמדים אותנו שהעבד הנאמן והדיסקרטי לא היה קיים לפני 1919. מלמדים אותנו שזה התחיל עם מינויו של השופט רתרפורד (ואנשים בולטים אחרים במטה). מלמדים אותנו שראסל לא היה חלק מהעבד הנאמן והדיסקרטי. לכן הוא לא היה ערוץ התקשורת שמונה על ידי אלוהים.
בסדר. מספיק הוגן.
אבל חכה! זה לא היה רתרפורד שחשף את האמת על שמו של אלוהים ותכליתו. זה לא היה רתרפורד שלימד אותנו שאין טריניטי, אין נפש אלמותית, אין הלפייר. זה לא היה רתרפורד שלימד אותנו את האמת על המוות והתקומה. כל זה בא מראסל. אז לא העבד הנאמן והדיסקרטי, ערוץ התקשורת שמונה על ידי אלוהים, בא ללמד אותנו את כל האמיתות הנפלאות ששחררו אותנו מהשבי הבבלי. זה היה ראסל. למעשה, 'העבד הנאמן והדיסקרטי' לימד אותנו שאין לנו תקווה לתחיית השמים; משהו שלמדנו עכשיו הוא שקר[אני] הדירוג שם עם גיהינום וחיי נצח הנפש, מכיוון ששלושתם גוזלים מאיתנו את מציאות התקווה שגילם המשיח לתלמידיו.
לכן הם מבקשים מאיתנו להיות אסירי תודה להם על מורשת האמת שהם לא רק לא אחראים לה, אלא שהם למעשה השחיתו עם תורת שווא.
הממ… ..

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    23
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x