[הפנינה הקטנה הזו יצאה בפגישה המקוונת השבועית האחרונה שלנו. הייתי פשוט צריך לשתף.]

". . .תראה! אני עומד ליד הדלת ומתדפק. אם מישהו ישמע את קולי ופתח את הדלת, אני אכנס לביתו ואקח איתו את ארוחת הערב והוא איתי. " (Re 3:20 NWT)

איזה עושר של משמעות נמצא במילים מעטות אלו.

"תראה! אני עומד ליד הדלת ומתדפק ”. 

ישוע בא אלינו, אנחנו לא הולכים אליו. כמה זה שונה ממושג האל שיש לדתות אחרות. כולם מחפשים אחר אל שניתן לפייס רק באמצעות נתינה והקרבה, אך אבינו שולח את בנו לדפוק על דלתנו. אלוהים מחפש אותנו. (יוחנן 1: 4, 9, 10)

כאשר קיבלו מיסיונרים נוצרים גישה מורחבת ליפן בעקבות מלחמת העולם השנייה, הם חיפשו דרך להגיע ליפנים שהיו בגדול שינטואיסטים. כיצד יכלו להציג את הנצרות בצורה מושכת? הם הבינו שהערעור הגדול ביותר היה במסר שבנצרות זה אלוהים שבא לגברים.

כמובן, עלינו להגיב לדפיקה. עלינו להכניס את ישו פנימה. אם נשאיר אותו עומד ליד הדלת, בסופו של דבר הוא ייעלם.

"אם מישהו שומע את קולי ופותח את הדלת." 

כשמישהו דופק בדלתך לאחר רדת החשיכה - במהלך ארוחת הערב - אתה עשוי להתקשר דרך הדלת כדי לגלות במי מדובר. אם אתה מזהה את הקול כמו של חבר, תתן לו להיכנס, אך סביר להניח שתבקש מאדם זר לחזור בבוקר. האם אנו מקשיבים לקולו של הרועה האמיתי, ישוע המשיח? (יוחנן 10: 11-16) האם אנו יכולים לזהות זאת, או האם אנו מקשיבים במקום זאת לקולם של גברים? למי אנו פותחים את הדלת ללבנו? את מי נכניס? הכבשים של ישו מזהים את קולו.

"אני אכנס לביתו ואקח איתו את ארוחת הערב." 

שימו לב שלא מדובר בארוחת בוקר או צהריים, אלא בארוחת הערב. ארוחת הערב נאכלה בנחת לאחר סיום עבודת היום. זה היה זמן לדיון ואחווה. זמן לחלוק עם חברים ובני משפחה. אנו יכולים ליהנות מיחסים כה קרובים וחמים עם אדוננו ישוע, ואז דרכו להכיר את אבינו יהוה. (יוחנן 14: 6)

אני ממשיך להתפעל מכמה משמעות ישוע יכול לדחוס לכמה משפטים תמציתיים.

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    9
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x