עדי יהוה אומרים שזה לא נכון לעבוד את ישוע, אבל הם שמחים לעבוד גברים

לחץ כאן לצפייה בוידאו

שלום, הכותרת של הסרטון הזה היא "עדי יהוה אומרים שזה לא בסדר לעבוד את ישוע, אבל הם שמחים לעבוד גברים". אני בטוח שאקבל הערות מעדי יהוה ממורמרים המאשימים אותי בהצגתם כוזבת. הם יטענו שהם לא סוגדים לגברים; הם יטענו שהם היחידים עלי אדמות שעובדים את אלוהים האמיתי, יהוה. לאחר מכן, הם יבקרו אותי על כך שהערתי שסגידה לישוע היא חלק נכון בכתבי הקודש מהפולחן האמיתי. הם עשויים אפילו לצטט את מתי 4:10 שמראה את ישוע אומר לשטן, "לך מפה, שטן! כי כתוב: "את יהוה אלוהיך אתה חייב לעבוד, ורק לו אתה חייב לעשות שירות קדוש." תרגום עולם חדש.

בסדר, אני האשמתי ועשיתי זאת בפומבי. אז עכשיו אני צריך לגבות את זה עם כתבי הקודש.

בואו נתחיל בניקוי אי הבנות אפשריות. אם אתה אחד מעדי יהוה, מה אתה מבין את המילה "פולחן"? תחשוב על זה לרגע. אתה טוען שאתה עובד את יהוה אלוהים, אבל איך בדיוק אתה עושה את זה? אם מישהו היה ניגש אליך ברחוב ושואל, מה אני צריך לעשות כדי לעבוד את ה', איך היית עונה?

גיליתי שזו שאלה מאתגרת מאוד לשאול, לא רק של עד יהוה, אלא של כל חבר מכל אמונה דתית אחרת. כולם חושבים שהם יודעים מה זה אומר לעבוד את אלוהים, אבל כשאתה מבקש מהם להסביר את זה, לנסח את זה במילים, לעתים קרובות יש שתיקה ארוכה.

כמובן, מה שאתה ואני חושבים שהסגידה מתכוונת לא רלוונטי. מה שקובע הוא למה אלוהים מתכוון כשהוא אומר שעלינו לעבוד רק אותו. הדרך הטובה ביותר לגלות מה אלוהים חושב בשאלת הפולחן היא לקרוא את דברו בהשראתו. האם יפתיע אותך לדעת שיש ארבע מילים ביוונית שמתורגמות בתור "פולחן" בתנ"ך? ארבע מילים לתרגום המילה האחת באנגלית. נראה שהמילה האנגלית שלנו, worship, נושאת משא כבד.

עכשיו זה הולך להיות קצת טכני, אבל אני הולך לבקש מכם לסבול איתי כי הנושא אינו אקדמי. אם אני צודק באומרת שעדי יהוה סוגדים לגברים, אז אנחנו מדברים על פעולה שיכולה להביא לגינוי של אלוהים. במילים אחרות, אנחנו מדברים על נושא שהוא עניין של חיים ומוות. אז זה ראוי לתשומת הלב המלאה שלנו.

אגב, למרות שאני מתמקד בעדי יהוה, אני חושב שעד סוף הסרטון הזה אתה תראה שהם לא הדתיים היחידים שסוגדים לגברים. הבה נתחיל:

המילה היוונית הראשונה המשמשת ל"פולחן" שאנו הולכים לשקול היא Thréskeia.

הקונקורדנס של Strong נותן את ההגדרה הקצרה של מונח זה כ"פולחן פולחני, דת". ההגדרה המלאה יותר שהיא מספקת היא: "(המשמעות הבסיסית: יראת כבוד או סגידה לאלים), פולחן כפי שמתבטא במעשים פולחניים, דת." NAS Exhaustive Concordance פשוט מגדיר את זה כ"דת". המילה היוונית הזו תרסיה מתרחש רק ארבע פעמים בכתובים. התנ"ך הסטנדרטי החדש האמריקאי מציג אותו רק פעם אחת כ"פולחן", ובשלוש הפעמים האחרות כ"דת". עם זאת, תרגום העולם החדש של כתבי הקודש, התנ"ך של עדי יהוה, מציג אותו כ"פולחן" או "צורת פולחן" בכל מקרה. להלן הטקסטים שבהם הוא מופיע ב-NWT:

"שהכירו אותי קודם לכן, אם היו מוכנים להעיד, שעל פי הכת המחמירה ביותר של צורת הפולחן שלנו [תרסקיה], חייתי כפרוש." (מעשי השליחים 26:5)

"אל ימנע ממך את הפרס המתענג על ענווה כוזבת וסוג של פולחן [thréskeia] של המלאכים, "נוקט את עמדתו" בדברים שראה." (קול ב' 2)

"אם מישהו חושב שהוא עובד [thréskos] של אלוהים אך אינו שומר על לשונו, הוא מרמה את לבו, והפולחן שלו [thréskeia] חסר תוחלת. צורת הפולחן הטהורה והטהורה מנקודת מבטם של אלוהינו ואבינו היא זו: להשגיח על יתומים ואלמנות בצרתם ולשמור על עצמו ללא כתמים מן העולם". (יעקב א':1, 26)

על ידי טיוח threskeia בתור "צורת פולחן", התנ"ך של העדים מעביר את הרעיון של פולחן פורמלי או פולחני; כלומר, פולחן שנקבע על ידי שמירה על מערכת כללים ו/או מסורות. זוהי צורת הפולחן או הדת הנהוגה בבתי תפילה, כמו אולמות מלכות, מקדשים, מסגדים, בתי כנסת וכנסיות מסורתיות. ראוי לציין שבכל פעם שמילה זו משמשת בתנ"ך, היא נושאת קונוטציה שלילית מאוד. לָכֵן…

אם אתה קתולי, הפולחן שלך הוא תרסקיה.

אם אתה פרוטסטנטי, הפולחן שלך הוא תרסקיה.

אם אתה אדוונטיסט של היום השביעי, הפולחן שלך הוא תרסקיה.

אם אתה מורמוני, הפולחן שלך הוא תרסקיה.

אם אתה יהודי, הפולחן שלך הוא תרסקיה.

אם אתה מוסלמי, הפולחן שלך הוא תרסקיה.

וכן, בהחלט,

אם אתה עד יהוה, הפולחן שלך הוא תרסקיה.

למה התנ"ך מטיל thréskeia באור שלילי? יכול להיות שזה בגלל שמדובר בפולחן לפי מספרים? פולחן המציית לכללי בני האדם ולא לעקרונות המנחים של אדוננו המשיח? לשם המחשה, אם אתה אחד מעדי יהוה ואתה הולך לכל האסיפות באופן קבוע ויוצא לשירות השדה מדי שבוע, משקיע לפחות 10 שעות בחודש בעבודת ההטפה, ואם אתה תורם מכספך כדי לתמוך בעבודה העולמית , אז אתה "סוגד ליהוה אלוהים" בצורה מקובלת, על פי הכללים של אגודת מגדל המצפה וחברת מסכת התנ"ך-thréskeia.

זה שטויות, כמובן. כשג'יימס אומר שהטרסקיה שהיא "נקייה ולא טהורה מנקודת מבטו של אלוהים היא לטפל ליתומים ואלמנות", הוא אירוני. אין בזה שום טקסיות. רק אהבה. בעיקרו של דבר, הוא אומר בלעג, "הו, אתה חושב שהדת שלך מקובלת על אלוהים, נכון? אם הייתה דת שאלוהים מקבל עליה, היא הייתה דת שדואגת לנזקקים ולא הולכת בדרכו של עולם”.

תרסיה (שם תואר): דת, טקסית ורשמית

אז, אנחנו יכולים להגיד את זה threskeia היא המילה של פולחן פורמלי או פולחני, או במילים אחרות, דת מאורגנת. בעיני, דת מאורגנת היא טאוטולוגיה, כמו לומר "שקיעה בערב", "קרח קפוא" או "דג טונה". כל הדתות מאורגנות. הבעיה עם דת היא שתמיד גברים הם שעושים את הארגון, אז בסופו של דבר אתה עושה דברים כמו שגברים אומרים לך לעשות אז, אחרת תספוג קצת עונש.

המילה היוונית הבאה שנסתכל עליה היא:

סבו (פועל): יראת שמים ומסירות נפש

 הוא מופיע עשר פעמים בכתבי הקודש הנוצריים - פעם אחת במתי, פעם אחת במרקוס, ושמונה הפעמים הנותרות בספר מעשי השליחים. זוהי המילים השנייה מבין ארבע המילים היווניות הנבדלות שתרגומי המקרא המודרניים מכנים "פולחן". על פי הקונקורדנס של סטרונג, sebó יכול לשמש ליראה, הערצה או פולחן. הנה כמה דוגמאות לשימוש בו:

"לשווא הם ממשיכים להעריץ [sebó] אותי, כי הם מלמדים פקודות של בני אדם בתור דוקטרינות."" (מתי ט"ו:15 NWT)

"אחת ששמעה אותנו הייתה אישה בשם לידיה, מהעיר תיאטירה, מוכרת סחורות סגולות, שהייתה מתפללת [sebó] של אלוהים. האדון פתח את לבה כדי לשים לב למה שנאמר על ידי פאולוס." (מעשי השליחים 16:14 ESV)

"האיש הזה משכנע אנשים להתפלל [sebó] אלוהים בניגוד לחוק”. (מעשי השליחים 18:13 ESV)

לנוחיותך, אני מספק את כל ההפניות הללו בשדה התיאור של הסרטון שבו אתה צופה אם תרצה להדביק אותם במנוע חיפוש תנ"ך, כמו biblegateway.com כדי לראות כיצד תרגומים אחרים מעבדים sebó. [הפניות לסבו ביוונית: הר ט"ו:15; סימן ז,ז; מעשי השליחים יג:9; 7:7; יז:13; יח:43,50; 16:14]

בעוד sebó הוא פועל, הוא לא באמת מתאר שום פעולה. למעשה, באף אחת מעשר המופעים של השימוש ב sebó האם ניתן להסיק כיצד בדיוק עוסקים האנשים שהוזכרו sebó, בפולחן כבוד או הערצת אלוהים. זכור, מונח זה אינו מתאר תהליך פולחן או פורמליסטי של פולחן. גם ההגדרה של Strong's לא מעידה על פעולה. להעריץ את אלוהים ולהעריץ את אלוהים שניהם מדברים על תחושה או גישה לגבי אלוהים או כלפי אלוהים. אני יכול לשבת בסלון שלי ולהעריץ את אלוהים בלי לעשות שום דבר. כמובן, ניתן לטעון שהערצה אמיתית לאלוהים, או לכל אדם לצורך העניין, חייבת בסופו של דבר להתבטא בצורה כלשהי של פעולה, אך איזו צורה פעולה צריכה ללבוש אינה מצוינת באף אחד מהפסוקים הללו.

מספר תרגומי תנ"ך מובאים sebó בתור "אדוקים". שוב, זה מדבר על נטייה נפשית יותר מכל פעולה ספציפית וזו הבחנה חשובה כדי לשמור עליה.

אדם אדוק, שמעריץ את אלוהים, שאהבת ה' שלו מגיעה לדרגה של הערצה, הוא אדם שניתן לזהות אותו כאל. הפולחן שלו מאפיין את חייו. הוא מדבר את הדיבור והולך בהליכה. הרצון הנלהב שלו הוא להיות כמו אלוהיו. אז, כל מה שהוא עושה בחיים מונחה על ידי המחשבה הבוחנת את עצמה, "האם זה ימצא חן בעיני אלוהים שלי?"

בקיצור, הפולחן שלו אינו עוסק בביצוע טקס מכל סוג שהוא כפי שנקבע על ידי גברים בפולחן שיטתי. הפולחן שלו הוא עצם אורח חייו.

אף על פי כן, היכולת לאשליה עצמית שהיא חלק מהבשר שנפל מחייבת אותנו להיזהר. במאות האחרונות, כאשר אדוקים (sebó) נוצרים שרפו חבר מתפלל על המוקד, הם חשבו שהם נותנים שירות קדוש או עבודת קודש לאלוהים. כיום, עדי יהוה חושבים שהם סוגדים לאלוהים (sebó) כאשר הם מתנערים מאחד מבני האמונה בגלל שהוא או היא מתבטאים נגד עבירה כלשהי שבוצעה על ידי הגוף המנהל, כמו השתייכותם הצבועה ל-10 שנים עם ארגון האומות המאוחדות או הטיפול הלא נכון שלהם באלפי מקרי התעללות מינית בילדים.

כמו כן, אפשר לרנדר sebó (יכבד, מעריץ מסירות או פולחן) לאל הלא נכון. ישוע גינה את sebó מהסופרים, הפרושים והכוהנים, כי לימדו מצוות בני אדם כבאים מאלוהים. ישוע אמר, "הם סוגדים [sebó] אותי לשווא; הם מלמדים בתור תורה את מצוות בני האדם". מתי (15:9 BSB) לפיכך, הם הציגו מצג שווא של אלוהים ולא הצליחו לחקות אותו. האל שהם חיקו היה השטן וישוע אמר להם כך:

"אתה שייך לאביך, השטן, ואתה רוצה להגשים את רצונותיו. הוא היה רוצח מלכתחילה, מסרב לקיים את האמת, כי אין בו אמת. כשהוא משקר, הוא מדבר בשפת האם שלו, כי הוא שקרן ואבי השקרים". (יוחנן 8:44, BSB)

כעת אנו מגיעים למילה היוונית השלישית המתוארת ל"פולחן" בתנ"ך.

תרסיה (שם תואר): דת, טקסית ורשמית

סבו (פועל): יראת שמים ומסירות נפש

Latreuó (פועל): שירות קודש

הקונקורדנציה של סטרונג נותנת לנו:

Latreuó

הגדרה: לשרת

שימוש: אני משרת, במיוחד את אלוהים, אולי פשוט: אני סוגד.

תרגומים מסוימים יהפכו את זה ל"פולחן". לדוגמה:

"אבל אני אעניש את האומה שהם משרתים כעבדים," אמר אלוהים, ואחר כך הם ייצאו מאותה מדינה ויעבדו [latreuó] אותי במקום הזה. '"(מעשי השליחים 7: 7)

"אבל אלוהים פנה מהם ומסר אותם לעבודה [latreuó] של השמש, הירח והכוכבים. (מעשי השליחים ז':7)

עם זאת, התרגום של העולם החדש מעדיף לעבד latreuó בתור "שירות קדוש" שמחזיר אותנו למפגש של ישוע עם השטן שדנו עליו בתחילת הסרטון הזה:

"לך מפה, שטן! כי כתוב: את יהוה אלוהיך אתה חייב לעבוד, ורק לו אתה חייב לעשות שירות קודש.latreuó]."" (Mt 4:10 NWT)

ישוע קושר את עבודת אלוהים עם שירות לאלוהים.

אבל מה לגבי החלק הראשון של התוכחה ההיא כאשר ישוע אמר: "את יהוה אלוהיך עליך לעבוד את יהוה" (מתי ד':4 NWT)?

המילה הזו לא Thréskeia, לא סבו, ולא latreuó.  זוהי המילה היוונית הרביעית שתורגמה כפולחן בתנ"ך באנגלית והיא המילה שעליה מבוססת הכותרת של הסרטון הזה. זהו הפולחן שעלינו להעניק לישו, וזהו הפולחן שעדי יהוה מסרבים להעניק. זהו הפולחן שעדי עדים מעניקים לבני אדם. למרבה האירוניה, רוב הדתות האחרות בנצרות, בעודן טוענות שהן מעניקות פולחן זה לישו, אינן עושות זאת ובמקום זאת סוגדות לגברים. המילה הזו ביוונית היא proskuneó.

על פי הקונקורדנציה של סטרונג:

Proskuneó אומר:

הגדרה: לעשות יראת שמים

שימוש: אני יורד על הברכיים כדי להתפלל, להתפלל.

Proskuneó היא מילה מורכבת.

HELPS מחקרי מילים קובעים שזה בא מ-"prós, "towards" ו-kyneo, "לנשק". הכוונה היא לפעולת נשיקת הקרקע בעת השתטחות בפני ממונה; לסגוד, מוכן "ליפול/להשתטח להעריץ על הברכיים" (DNTT); "לעשות תפילה" (BAGD)"

לפעמים תרגום העולם החדש מציג את זה כ"פולחן" ולפעמים כ"צייתנות". זו באמת הבחנה ללא הבדל. לדוגמה, כאשר פטרוס נכנס לביתו של קורנליוס, הנוצרי הגוי הראשון, אנו קוראים: "כשפטרוס נכנס, קורנליוס פגש אותו, נפל לרגליו ועשה שבח [proskuneó] לו. אבל פטרוס הרים אותו, ואמר: "קום; אני בעצמי גם גבר". (מעשי השליחים י':10, 25)

רוב התנ"ך מציגים זאת כ"סגדו לו". לדוגמה, התנ"ך הסטנדרטי החדש של אמריקה נותן לנו: "כפיטר נכנס, קורנליוס פגש אותו ונפל לרגליו סגדו אוֹתוֹ."

ראוי לציין עבור תלמיד התנ"ך הרציני שנסיבות וניסוח דומים מאוד מתרחשים בהתגלות שבה אומר השליח יוחנן:

"בזה נפלתי לפני רגליו כדי פולחן [proskuneó] אוֹתוֹ. אבל הוא אומר לי: "תיזהר! אל תעשה זאת! כל מה שאני הוא עבד עמית שלך ושל אחיך שיש להם את העבודה של עדות לישוע. פולחן [proskuneó] אלוהים; כי העדות לישוע היא המעוררת השראה לנבואה." (התגלות 19:10, NWT)

כאן, תרגום העולם החדש משתמש ב"פולחן" במקום "עשה תפילה" עבור אותה מילה, proskuneó. מדוע מוצג קורנליוס כמי שעושה תפילה, בעוד יוחנן מוצג כסוגד כאשר משתמשים באותה מילה יוונית בשני המקומות והנסיבות כמעט זהות.

בעברים א' ו' אנו קוראים בתרגום העולם החדש:

"אך כאשר הוא מביא שוב את בכורו אל הארץ המיושבת, הוא אומר: "וַיִּשְׁתַּדְּעוּ לוֹ כָּל מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים." (עברים א':1).

עם זאת, כמעט בכל תרגום מקרא אחר אנו קוראים שהמלאכים סוגדים לו.

מדוע התרגום של העולם החדש משתמש ב"צייתנות" במקום "פולחן" במקרים אלה? כקשיש לשעבר בארגון עדי יהוה, אני יכול לציין ללא כל ספק שהדבר נועד ליצור הבחנה מלאכותית המבוססת על הטיה דתית. בעיני עדי יהוה, אתה יכול לעבוד את אלוהים, אבל אתה לא יכול לעבוד את ישוע. אולי הם עשו זאת במקור כדי להתמודד עם השפעת הטריניטריות. הם אפילו הרחיקו לכת והורידו את ישו למעמד של מלאך, אם כי המלאך מיכאל. עכשיו שיהיה ברור, אני לא מאמין בשילוש. אף על פי כן, סגידה לישוע, כפי שנראה, אינה מחייבת אותנו לקבל את העובדה שאלוהים הוא שילוש.

הטיה דתית היא מכשול חזק מאוד להבנה מדויקת של התנ"ך, אז לפני שנמשיך הלאה, הבה נבין היטב מהי המילה proskuneó באמת אומר.

אתם תזכרו את התיאור של סופת הרוחות כאשר ישוע הגיע אל תלמידיו בסירת הדייגים שלהם כשהם הולכים על המים, ופטרוס ביקש לעשות את אותו הדבר, אבל אז החל לפקפק ולשקוע. בחשבון נכתב:

"מיד ישוע הושיט את ידו ואחז בפטרוס. "את חסרת האמונה," הוא אמר, "מדוע פקפקת?" וכשהם טיפסו בחזרה לתוך הסירה, הרוח שככה. אחר כך אלה שהיו בסירה סגדו לו (proskuneó,) באומרו, "באמת אתה בן האלוהים!" (מתי י"ד:14-31 BSB)

מדוע תרגום העולם החדש בוחר לעבד, proskuneó, בחשבון זה כ"עושה תפילה" כאשר במקומות אחרים זה הופך את זה כפולחן? מדוע כמעט כל התרגומים עוקבים אחר התנ"ך ללימודי Berean באומרם שהתלמידים סגדו לישוע במקרה זה? כדי לענות על זה, אנחנו צריכים להבין מה המילה proskuneó מיועד לדוברי יוונית בעולם העתיק.

Proskuneó פירושו המילולי "להשתחוות ולנשק את הארץ". בהתחשב בכך, איזו תמונה עולה בראשכם כשאתם קוראים את הקטע הזה. האם התלמידים פשוט נתנו לאלוהים אגודל לבבי? "זה היה די נחמד לורד, מה שעשית שם, הלכת על המים והרגעת הסערה. קריר. כל הכבוד לך!"

לא! הם כל כך נדהמו מהפגנת הכוח המדהימה הזו, בראותם שהאלמנטים עצמם נתונים לישוע - הסערה שככה, המים תומכים בו - עד שהם נפלו על ברכיהם והשתחוו לפניו. הם נישקו לאדמה, כביכול. זה היה מעשה של כניעה מוחלטת. Proskuneó היא מילה שמרמזת על כניעה מוחלטת. כניעה מוחלטת מרמזת על ציות מוחלט. עם זאת, כאשר קורנליוס עשה את אותו הדבר לפני פטרוס, השליח אמר לו לא לעשות זאת. הוא היה רק ​​אדם כמו קורנליוס. וכאשר יוחנן השתחווה לנשק את הארץ לפני המלאך, אמר לו המלאך לא לעשות זאת. למרות שהוא היה מלאך צדיק, הוא היה רק ​​עבד חבר. הוא לא היה ראוי לצייתו של ג'ון. עם זאת, כשהתלמידים השתחוו ונישקו את הארץ לפני ישוע, ישוע לא נזף בהם ולא אמר להם לא לעשות זאת. העברים 1:6 אומר לנו שגם המלאכים ישתחוו וינשקו את הארץ לפני ישוע, ושוב, הם עושים זאת כהלכה לפי צו אלוהים.

עכשיו אם הייתי אומר לך לעשות משהו, האם היית מציית לי ללא עוררין ללא הסתייגות? עדיף לך שלא. למה לא? כי אני פשוט בן אדם כמוך. אבל מה אם יופיע מלאך ויגיד לך לעשות משהו? האם היית מציית למלאך ללא תנאי וללא שאלה? שוב, עדיף שלא. פאולוס אמר לגלטים שאפילו אם "מלאך משמיים יבשר לכם כבשורה טובה משהו מעבר לבשורה הטובה שהכרזנו לכם, יהי ארור". (גלטים 1:8 NWT)

כעת שאלו את עצמכם, כאשר ישוע יחזור, האם תציית ברצון לכל מה שהוא אומר לכם לעשות ללא שאלה או הסתייגות? אתה רואה את ההבדל?

כאשר ישוע קם לתחייה, הוא אמר לתלמידיו כי ”ניתנה לי כל הרשות בשמים ובארץ”. (מתי 28:18 NWT)

מי נתן לו את כל הסמכות? אבינו שבשמים, ברור. לכן, אם ישוע אומר לנו לעשות משהו, זה כאילו אבינו שבשמים אמר לנו. אין הבדל, נכון? אבל אם גבר יגיד לך לעשות משהו בטענה שאלוהים אמר לו להגיד לך, זה שונה, אז עדיין תצטרך לבדוק עם אלוהים, לא?

"אם מישהו רוצה לעשות את רצונו, הוא יידע לגבי ההוראה אם ​​היא מאלוהים או שאני מדבר על מקוריותי. מי שמדבר על מקוריותו הוא מחפש את התהילה שלו; אבל המבקש את כבודו של שולחו, זה נכון ואין בו עוולה". (יוחנן 7:17, 18 NWT)

ישוע גם אומר לנו:

"באמת, אני אומר לכם, הבן לא יכול לעשות דבר אחד מיוזמתו, אלא רק מה שהוא רואה את האב עושה. כי כל מה שאדם עושה, הדברים האלה גם הבן עושה באופן דומה." (יוחנן 5:19 NWT)

אז, האם הייתם סוגדים לישוע? היית proskuneó יֵשׁוּעַ? זאת אומרת, האם היית נותן לו את מלוא ההגשה שלך? זכור, proskuneó היא המילה היוונית לפולחן שמרמזת על כניעה מלאה. אם ישוע היה מופיע לפניך ברגע זה, מה היית עושה? טפחו לו על הגב ואמרו, "ברוך הבא, אדוני. טוב לראותך. מה לקח לך כל כך הרבה זמן?" לא! הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא ליפול על הברכיים, להשתחוות לאדמה כדי להראות שאנו מוכנים להיכנע לו לחלוטין. זו המשמעות של לעבוד באמת את ישוע. על ידי סגידה לישוע, אנו סוגדים ליהוה, האב, משום שאנו נכנעים לסידורו. הוא הטיל את הבן בראש והוא אמר לנו, שלוש פעמים לא פחות, "זה הבן שלי, האהוב, אשר אישרתי; תקשיב לו." (מתי 17:5 NWT)

זוכר כשהיית ילד והתנהגת בחוסר צייתנות? ההורה שלך היה אומר, "אתה לא מקשיב לי. תקשיב לי!" ואז הם היו אומרים לך לעשות משהו ואתה יודע שמוטב שתעשה את זה.

אבינו שבשמים, האל האמיתי היחיד אמר לנו: "זה הבן שלי... הקשיבו לו!"

מוטב שנשמע. מוטב שנגיש. היה לנו יותר טוב proskuneó, עבדו את אדוננו, ישוע.

זה המקום שבו אנשים מתבלבלים. הם לא יכולים לפתור כיצד ניתן יהיה לעבוד גם את יהוה אלוהים וגם את ישוע המשיח. התנ"ך אומר שאינך יכול לשרת שני אדונים, אז האם לעבוד את ישוע וליהוה לא יהיה כמו לנסות לשרת שני אדונים? ישוע אמר לשטן רק לעבוד [proskuneó] אלוהים, אז איך הוא יכול לקבל את הפולחן בעצמו. טריניטרי יעקוף את זה באומרו שזה עובד כי ישוע הוא אלוהים. בֶּאֱמֶת? אז למה התנ"ך לא אומר לנו לעבוד גם את רוח הקודש? לא, יש הסבר הרבה יותר פשוט. כאשר אלוהים אומר לנו לא לעבוד אף אל אחר מלבדו, מי מחליט מה זה אומר לעבוד את אלוהים? המתפלל? לא, אלוהים מחליט איך יסגדו לו. מה שהאב מצפה מאיתנו הוא כניעה מוחלטת. כעת, אם אסכים להיכנע לחלוטין לאבי שבשמיים, יהוה אלוהים, ואז הוא יגיד לי להיכנע לחלוטין לבנו, ישוע המשיח, האם אני הולך לומר, "סליחה, אלוהים. לא יכול לעשות את זה. אני הולך להיכנע רק לך?" האם אנחנו יכולים לראות כמה מגוחך עמדה כזו תהיה? יהוה אומר, "אני רוצה שתיכנע לי באמצעות בני. לציית לו זה לציית לי".

ואנחנו אומרים, "סליחה, יהוה, אני יכול רק לציית לפקודות שאתה נותן לי ישירות. אני לא מקבל שום מתווך בינך לביני."

זכור שישוע אינו עושה דבר מיוזמתו, אז לציית לישוע זה לציית לאב. לכן ישוע נקרא "דבר אלוהים". אתה אולי זוכר את העברים א':1 שקראנו פעמיים עד כה. איפה שכתוב שהאב יביא את בכורו וכל המלאכים יעבדו אותו. אז מי מביא את מי? האב מביא את הבן. מי אומר למלאכים לעבוד את הבן? האבא. והנה לך.

אנשים עדיין ישאלו, "אבל אז למי אני מתפלל?" קודם כל, תפילה היא לא פרוסקונאו. תפילה היא המקום שבו אתה יכול לדבר עם אלוהים. כעת בא ישוע כדי לאפשר לך לקרוא ליהוה אביך. לפניו זה לא היה אפשרי. לפניו היינו יתומים. בהתחשב בכך שאתה כעת ילד מאומץ של אלוהים, למה שלא תרצה לדבר עם אביך? "אבא, אבא." גם אתה רוצה לדבר עם ישוע. בסדר, אף אחד לא עוצר אותך. למה להפוך את זה לדבר או/או?

כעת, לאחר שקבענו מה זה אומר לעבוד את אלוהים ואת המשיח, בואו נתמודד עם החלק השני של כותרת הסרטון; החלק שבו אמרתי שעדי יהוה באמת סוגדים לגברים. הם חושבים שהם סוגדים ליהוה אלוהים, אבל למעשה, הם לא. הם סוגדים לגברים. אבל בואו לא נגביל את זה רק לעדי יהוה. רוב בני הדת המאורגנת יטענו שהם סוגדים לישו, אבל הם גם, למעשה, סוגדים לגברים.

זוכרים את איש האלוהים שהולך שולל על ידי נביא זקן במלכים א' י"ג:1, 13? הנביא הזקן שיקר לאיש האלוהים שבא מיהודה ושאלוהים אמר לו לא לאכול ולא לשתות עם אף אחד וללכת הביתה בדרך אחרת. נביא השקר אמר:

"בזאת אמר לו: "גם אני נביא כמוך, ומלאך אמר לי בדבר יהוה, 'החזירו אתך לביתך כדי שיאכל לחם וישתה מים'." (הוא רימה אותו.) אז חזר איתו לאכול לחם ולשתות מים בביתו." (מלכים א' 1:13, 18 NWT)

יהוה אלוהים העניש אותו על אי-ציותו. הוא ציית או נכנע לאדם ולא לאלוהים. במקרה זה, הוא סגד [proskuneó] גבר כי זו המשמעות של המילה. הוא סבל מהתוצאות.

יהוה אלוהים אינו מדבר אלינו כפי שדיבר אל הנביא במלכים א'. במקום זאת, יהוה מדבר אלינו באמצעות התנ"ך. הוא מדבר אלינו באמצעות בנו, ישוע, שדבריו ותורתו רשומים בכתובים. אנחנו כמו אותו "איש אלוהים" במלכים א'. אלוהים אומר לנו באיזו דרך ללכת. הוא עושה זאת באמצעות המילה שלו התנ"ך אשר לכולנו יש וכולנו יכולים לקרוא בעצמנו.

לכן, אם אדם טוען שהוא נביא - בין אם הוא חבר בגוף המנהל, או אוונגליסט בטלוויזיה, או האפיפיור ברומא - אם האיש הזה אומר לנו שאלוהים מדבר אליו ואז הוא אומר לנו לקחת משהו אחר. נתיב הביתה, דרך שונה מזו שקבע אלוהים בכתבי הקודש, אז עלינו לא לציית לאיש הזה. אם לא נעשה זאת, אם נציית לאיש הזה, אנו סוגדים לו. אנו משתחוים ומנשקים את הארץ לפניו מפני שאנו נכנעים לו במקום נכנעים ליהוה אלוהים. זה מאוד מסוכן.

גברים משקרים. בני אדם מדברים על מקוריותם, מחפשים את תהילתם, לא את תהילת אלוהים.

למרבה הצער, מקורבי לשעבר בארגון עדי יהוה אינם מצייתים לציווי זה. אם אתה לא מסכים, נסה ניסוי קטן. שאל אותם אם יש משהו בתנ"ך שאומר להם לעשות דבר אחד, אבל הגוף המנהל אמר להם לעשות משהו אחר, שלפיו הם יצייתו? תופתעו מהתשובה.

זקן ממדינה אחרת ששירת למעלה מ-20 שנה סיפר לי על בית ספר לזקנים בו למד, שבו ירד אחד המדריכים מברוקלין. האיש הבולט הזה הרים תנ"ך עם כריכה שחורה ואמר לכיתה, "אם הגוף המנהל היה אומר לי שהכריכה של התנ"ך הזה היא כחולה, אז היא כחולה." חוויתי חוויות דומות בעצמי.

אני מבין שזה יכול להיות קשה להבין כמה קטעים בתנ"ך ולכן עד יהוה הממוצע יבטח באחראים, אבל יש כמה דברים שלא קשה להבין. משהו קרה ב-2012 שהיה צריך לזעזע את כל עדי יהוה, כי הם טוענים שהם האמת והם טוענים שהם סוגדים [proskuneó, להיכנע ל] יהוה אלוהים.

באותה שנה נטל על עצמו הגוף המנהל את הכינוי "העבד הנאמן והנבון", ודרש מכל עדי יהוה להיכנע לפירושם של כתבי הקודש. הם כינו את עצמם בפומבי כ"שומרי הדוקטרינה". (גוגל אם אתה מטיל בי ספק.) מי מינה אותם לשומרי הדוקטרינה. ישוע אמר שמי ש"מדבר על מקוריותו מחפש את תהילתו שלו..." (יוחנן 7:18, NWT)

לאורך ההיסטוריה של הארגון, "המשוחים" נחשבו לעבד הנאמן והדיסקרטי, אך כאשר, בשנת 2012, הגוף המנהל לקח את המעטפת הזו על עצמם, כמעט לא נשמעה לחישה של מחאה מהעדר. מדהים!

האנשים האלה טוענים כעת שהם ערוץ התקשורת של אלוהים. הם טוענים באומץ כי הם תחליפים למשיח כפי שאנו רואים בגרסה 2017 שלהם ל-NWT ב-2 Cor 2:20.

"לכן, אנחנו שגרירים המחליפים את המשיח, כאילו אלוהים פנה דרכנו. כתחליף למשיח, אנו מתחננים: "התפייס עם אלוהים."

המילה "החלפה" אינה מופיעה בטקסט המקורי. הוא הוכנס על ידי ועדת תרגום העולם החדש.

כממלאי מקום לישוע המשיח, הם מצפים מעדי יהוה לציית להם ללא תנאי. לדוגמה, האזינו לקטע זה מתוך מגדל השמירה:

"כאשר "האשורי" תוקף... ייתכן שהכיוון מציל החיים שאנו מקבלים מארגון יהוה לא ייראה מעשי מנקודת מבט אנושית. על כולנו להיות מוכנים לציית לכל הנחיות שאנו עשויים לקבל, בין אם הן נראות טובות מנקודת מבט אסטרטגית או אנושית ובין אם לאו".
(w13 11 / 15 עמ '20 סעיף 17 שבעה רועים, שמונה דיוקים - מה הם מתכוונים לנו היום)

הם רואים את עצמם כמשה קולקטיבי. כאשר מישהו חולק עליהם, הוא מחשיב את אותו אדם לקורה של ימינו, שהתנגד למשה. אבל האנשים האלה אינם המקבילה המודרנית למשה. ישוע הוא משה רבנו וכל מי שמצפה מאנשים ללכת בעקבותיהם במקום ללכת אחרי ישוע יושב בכסאו של משה.

עדי יהוה מאמינים כעת שהגברים האלה של הגוף המנהל הם המפתח להצלה שלהם.

גברים אלה טוענים שהם מלכים וכמרים שישוע בחר ומזכירים לעדי יהוה שהם "לעולם לא ישכחו שישועתם תלויה בתמיכתם הפעילה ב"אחיו" המשוחים של המשיח שעדיין על פני כדור הארץ. (w12 3/15 עמ' 20 סעיף 2)

אבל יהוה אלוהים אומר לנו:

"אל תבטח בנסיכים, בבני תמותה, שאינם יכולים להושיע." (תהילים 146:3 BSB)

אף אדם, לא קבוצת גברים, לא אפיפיור, לא קרדינל, לא ארכי בישוף, לא אוונגליסט בטלוויזיה, ולא גוף שלט משמשים כאבן הפינה של הגאולה שלנו. רק ישוע המשיח ממלא את התפקיד הזה.

"זוהי 'האבן שזכתה להתייחסותכם הבנאים כלא סיבה שהפכה לאבן הפינה הראשית'. יתר על כן, אין ישועה באיש אחר, כי אין שם אחר תחת השמים שניתן לבני אדם שבאמצעותו עלינו להיוושע." (מעשי השליחים ד':4, 11).

למען האמת, אני בהלם מכך שחבריי לשעבר עדי יהוה גלשו בקלות כה רבה לפולחן הגברים. אני מדבר על גברים ונשים שאני מכיר עשרות שנים. אנשים בוגרים ואינטליגנטיים. עם זאת, הם אינם שונים מהקורינתים שבהם נזף פאולוס כשכתב:

"כי אתה משלם בשמחה עם האנשים הבלתי סבירים, כיוון שאתה סביר. למעשה, אתה משלים עם מי שמשעבד אותך, מי שזולל [מה שיש לך], מי שתופס [מה שיש לך], מי שמתנשא מעל [ך], מי שמכה לך בפנים". (השני לקורינתים י"א:2, 11, NWT)

לאן נעלמו ההיגיון הבריא של חבריי לשעבר?

הרשו לי לפרפראזה את דבריו של פאולוס לקורינתים, לדבר עם חברי היקרים:

למה אתה משלים בשמחה עם אנשים לא הגיוניים? למה אתה משלים עם גוף שלטוני שמשעבד אותך בדרישה לציות קפדני לכל תכתיב שלהם, אומר לך אילו חגים אתה יכול ואיזה לא יכול לחגוג, אילו טיפולים רפואיים אתה יכול לקבל ואיזה לא יכול לקבל, לאיזה בידור אתה יכול ולא יכול להקשיב? למה אתה משלים עם גוף שלטוני שזולל את מה שיש לך על ידי מכירת נכסי אולם הממלכה שזכינו בכבדות ישירות מתחת לרגליך? למה אתה משלים עם גוף מנהל שתופס את מה שיש לך, על ידי לקיחת כל הכספים העודפים מחשבון הקהילה שלך? למה אתה מעריץ גברים שמתנשאים עליך? למה אתה משלים עם גברים שמרביצים לך בפרצוף, בדרישה שתפנה גב לילדיך שמחליטים שהם לא רוצים יותר להיות אחד מעדי יהוה? גברים שמשתמשים באיום של הרחקה כנשק כדי לגרום לך להשתחוות בפניהם ולהיכנע.

הגוף המנהל טוען שהוא העבד הנאמן והדיסקרטי, אבל מה הופך אותו עבד לנאמן ודיסקרטי? העבד לא יכול להיות נאמן אם הוא מלמד שקר. הוא לא יכול להיות דיסקרטי אם הוא מכריז על עצמו ביהירות שהוא נאמן ודיסקרטי במקום לחכות שהאדון שלו יעשה זאת עם שובו. ממה שאתה יודע על הפעולות ההיסטוריות והעכשוויות של הגוף המנהל, האם אתה חושב שמתיו 24:45-47 הוא תיאור מדויק שלהם, העבד הנאמן והדיסקרטי, או שהפסוקים הבאים יתאימו טוב יותר?

"אבל אם אי פעם העבד הרשע הזה יאמר בלבו, 'אדוני מתעכב', והוא יתחיל להכות את חבריו העבדים ולאכול ולשתות עם השיכורים המאושרים, אדוני העבד ההוא יבוא ביום שהוא עושה זאת. לא מצפה ובשעה שלא ידע, והוא יעניש אותו בחומרה הגדולה ביותר ויקצה לו את מקומו אצל הצבועים. שם יהיו הבכי שלו וחריקת שיניו". (מתי 24:48-51 NWT)

הגוף המנהל ממהר לתייג כל מי שלא מסכים איתם ככופר רעיל. כמו קוסם שמסיח את דעתך בתנועת יד כאן, בעוד ידו השנייה עושה את הטריק, הם אומרים, "תיזהר ממתנגדים ומכופרים. אפילו אל תקשיב להם מחשש שהם יפתו אותך במילים חלקות."

אבל מי בדיוק עושה את הפיתוי? התנ"ך אומר:

"אל תן לאיש לפתות אותך בשום אופן, כי זה לא יבוא אלא אם כן הכפירה תבוא קודם ויתגלה איש הפקרות, בן ההרס. הוא נמצא באופוזיציה ומרים את עצמו מעל כל מי שמכונה "אלוהים" או מושא יראת כבוד, כך שהוא מתיישב במקדש האל, כשהוא מראה את עצמו בפומבי כאל. אתה לא זוכר שבזמן שעוד הייתי איתך, נהגתי לספר לך את הדברים האלה?" (2 תסלוניקים ב':2-3) NWT

עכשיו אם אתה חושב שאני מכוון רק לעדי יהוה, אתה טועה. אם אתה קתולי, או מורמוני, או אוונגליסט, או כל אמונה נוצרית אחרת, ואתה מרוצה באמונה שאתה סוגד לישו, אני מבקש ממך להסתכל היטב על צורת הפולחן שלך. האם אתה מתפלל לישוע? האם אתה משבח את ישוע? האם אתה מטיף לישוע? זה הכל טוב ויפה, אבל זה לא פולחן. זכור מה משמעות המילה. להשתחוות ולנשק את הארץ; במילים אחרות, להיכנע לחלוטין לישוע. אם הכנסייה שלך אומרת לך שזה בסדר להשתחוות לפני חוק ולהתפלל לחוק הזה, לאליל הזה, האם אתה מציית לכנסייה שלך? כי התנ"ך אומר לנו לברוח מעבודת אלילים על כל צורותיה. זה ישו שמדבר. האם הכנסייה שלך אומרת לך להתערב באופן מלא בפוליטיקה? כי ישוע אומר לנו לא להיות חלק מהעולם. האם הכנסייה שלך אומרת לך שזה בסדר לאחוז בנשק ולהרוג חברים נוצרים שבמקרה נמצאים בצד השני של הגבול? כי ישוע אומר לנו לאהוב את אחינו ואחיותינו ואלה שחיים בחרב ימותו בחרב.

סגידה לישוע, ציות ללא תנאי לו, היא קשה, כי היא מעמידה אותנו בסתירה לעולם, אפילו לעולם שקורא לעצמו נוצרי.

התנ"ך אומר לנו שבקרוב יגיע זמן שבו פשעי הכנסייה ישפטו על ידי אלוהים. בדיוק כמו שהוא השמיד את אומו הקודם, ישראל בתקופת המשיח, בגלל כפירתם, הוא גם ישמיד את הדת. אני לא אומר דת כוזבת כי זו תהיה טאוטולוגיה. דת היא צורת פולחן פורמלית או פולחנית שנכפתה על ידי גברים ולכן היא מטבעה שקרית. וזה שונה מפולחן. ישוע אמר לאישה השומרונית שלא בירושלים בבית המקדש, ולא בהר שבו עבדו השומרונים, אלוהים לא יקבל את הפולחן. במקום זאת, הוא חיפש יחידים, לא ארגון, מקום, כנסייה או כל הסדר כנסייתי אחר. הוא חיפש אנשים שיעבדו אותו ברוח ובאמת.

לכן ישוע אומר לנו באמצעות יוחנן בהתגלות לצאת ממנה עמי אם אינך רוצה לחלוק איתה בחטאיה. (התגלות יח:18). שוב, כמו ירושלים העתיקה, הדת תושמד על ידי אלוהים על חטאיה. עדיף לנו לא להיות בתוך בבל הגדולה בבוא העת.

לסיכום, אתה תזכור את זה proskuneó, פולחן, ביוונית פירושו לנשק את האדמה לפני רגליו של מישהו. האם ננשק את כדור הארץ לפני ישוע על ידי כניעה מלאה ובלתי מותנית אליו ללא קשר לעלות האישית?

אשאיר אתכם עם המחשבה האחרונה הזו מתהילים ב' יב.

"נשק את הבן שלא יתעצבן ולא תאבדו [מהדרך] כי כעסו מתלקח בקלות. שמחים כל המוצאים בו מקלט." (תהלים ב, יב)

תודה על זמנך ותשומת הלב שלך.