טרנד מטריד

כמה מכם כתבו באיחור כדי לדון במה שאתם תופסים כמגמה מטרידה. לאנשים נראה כי יש תשומת לב יתרה המופנית אל הגוף המנהל.
אנחנו עם חופשי. אנו נמנעים מפולחן יצורים ובוז לגברים המחפשים בולטות. לאחר שהשופט רתרפורד נפטר, הפסקנו לפרסם ספרים עם שם המחבר. כבר לא השתמשנו ברשומות פונוגרפיות של דרשותיו כדי להשמיע ממכוניות קול או בפתח השירות בשדה. התקדמנו בחופש המשיח.
זה כמו שצריך להיות מכיוון שאף אדם או קבוצת גברים לא יעמדו עבורנו בבוא יום הדין. לא נוכל להשתמש בתירוץ, "עקבתי רק אחר פקודות", כאשר אנו עומדים מול היוצר שלנו.

 (Rom. 14: 10,12) "כי כולנו נעמוד לפני מושב השיפוט של אלוהים ... כל אחד מאיתנו יתן חשבון בפני עצמו לאלוהים."

אז אמנם אנו מעריכים את העזרה וההדרכה הניתנים על ידי הגוף המנהל, הסניף המקומי, מחוזי המשגיחים והמעגלים והזקנים המקומיים, אך אנו שואפים לבנות מערכת יחסים אישית עם אלוהים. הוא אבינו ואנחנו, ילדיו. רוחו הקדושה פועלת ישירות דרך כולנו בנפרד. איש אינו עומד בינינו לבינו, למעט האיש היחיד, ישוע, הגואל שלנו. (רומ '8:15; יוחנן 14: 6)
ובכל זאת, עלינו לשמור על המשמר בגלל הנטייה האנושית למנות ברצון מישהו שיוביל אותנו; מישהו שייקח אחריות על מעשינו; מישהו שיגיד לנו מה לעשות וכך ישחרר אותנו מהאחריות הכבדה של קבלת ההחלטות שלנו.
לבני ישראל היה כל כך טוב בימי השופטים.

(שופטים 17: 6) "בימים ההם לא היה מלך בישראל. באשר לכל אחד, מה שנכון בעיני עצמו הוא היה רגיל לעשות. "

איזה חופש! אם היה צריך לפתור מחלוקת, היו להם השופטים אשר מינה יהוה. ובכל זאת מה הם עשו? "לא, אבל מלך הוא מה שיבוא עלינו." (1 ס '8:19)
הם זרקו את הכל.
מי ייתן ולעולם לא נהיה ככה; ואנחנו גם לא יכולים להיות כמו הקורינתיאנים מהמאה הראשונה שפול נזף בהם:

(2 Corinthians 11: 20).? ...? למעשה, אתה מסתיים עם מי שמשעבד אותך, מי שיטרף [מה שיש לך], מי שתופס [מה שיש לך], מי שמרומם את עצמו מעל [אתה], מי שמכה בך בפנים.

אני לא מציע שאנחנו ככה. להפך. עם זאת, עלינו להישאר ערניים מכיוון שמצבנו האנושי החוטא יכול להוביל אותנו בקלות לכיוון זה אם איננו נזהרים.
עלינו להיזהר מהקצה הדק של הטריז. עלינו להכיר בעצמנו את הרצון הקיים שיש מישהו בינינו לבין אלוהים, מישהו שיקבל את החלטותינו עבורנו ויגיד לנו מה עלינו לעשות כדי לרצות את אלוהים. מישהו אחר שייקח אחריות על נפשנו. אם אנו מתחילים לתת תשומת לב יתרה לזולת, אם אנו מתחילים לרומם אחרים מאיתנו או לעסוק בהערצה קלה אפילו של גברים, יש סכנה נוספת להיזהר ממנה. כאשר אנו מעלים מישהו, הוא הופך להיות רגיש יותר להשפעה המשחיתת של הכוח. שאול, המלך הראשון נבחר ביד יהוה. הוא היה אדם צנוע, שמחליק את עצמו. עם זאת, נדרש לשלטון משרדו רק שנתיים קצרות להשחית אותו.
חלקם הביעו דאגה כי אנו מתחילים לראות ביטוי לשני היסודות הללו בעבודתנו. אחד הקוראים שלנו כתב:

"באשר למאמר" כהונה מלכותית לטובת כל האנושות "שהיה במגדל השמירה 15 בינואר 2012, נדהמתי לקרוא במאמר זה שהיה כמובן מאמר זיכרון שהדגש היה על הכהונה המלכותית ומה הם רוצים להביא לאנושות, ולא את ישוע שהוא הסיבה לאנדרטה. במיוחד חריגתי את סעיף 19. אצטט כאן:

"כאשר אנו מתכנסים לתצפת על אזכרה למותו של ישו ביום חמישי, 5 באפריל 2012, תורות התנ"ך הללו יעלו על ליבנו. השריד הקטן של הנוצרים המשוחים שעדיין עלי אדמות ישתתף בסמלי הלחם המצות והיין האדום, ויסמכו על היותם צד לברית החדשה. סמלים אלה של הקרבתו של ישו יזכירו להם את הזכויות והאחריות המדהימות שלהם בתכלית הנצחית של אלוהים. מי ייתן ונדאג לכולנו להוקיר הערכה עמוקה להנחייתו של אלוהים בכמורה לכהונה שתועיל לכל האנושות."

אני לא יודע מה איתך אבל אני מוצא את הדגש על המשוחים במאמר שהיה צריך להקדיש לקרבן שהקריב ישוע עבורנו מאוד מטריד. הדגשתי את הפסקה האחרונה אך למעשה המאמר כולו היה מטריד. "

קורא אחר שלח לי את ההערה הבאה בנוגע לתצפיות מיום האסיפה המיוחד שלו.

"הנושא היה" שמור על מצפונך ". נדהמתי גם מתפילה שהועברה בישיבת הזקנים, שהודיעה שוב ושוב ליהוה על ה- GB ועל ועדת ההוראה. אני חושב שזה פוגע כל כך כשאני חושב שאלוהים היה זה שסיפק את המידע הזה מלכתחילה. דבר אחד זורם מהאחר. האמת נובעת מיהוה, אך הדרך בה הם מברכים את עצמם ... נראה שהם המציאו את האמת בעצמם. "

קורא אחר שלח לי דוא"ל ובו הסביר את המגמה בתפילות המוצעות בקהילה שלו. נראה כי יהוה מתבקש ללא הפסקה לברך ולהגן על גוף השלטון. הוא ספר בתפילה אחת חמישה אזכורים לגוף השלטון, ובכל זאת לא התייחסות אחת לישו, ראש הקהילה, למעט לסגור את התפילה על שמו.
עכשיו אין שום דבר רע לבקש את ברכת יהוה לכל קבוצה של אנשים באחווה שלנו, ואנחנו לא מביעים כאן חוסר כבוד לתפקיד שהגוף המנהל ממלא בסיוע לנו לבצע את עבודת ההטפה שלנו. עם זאת, נראה כי להיות דגש יתר על הפונקציה שקבוצה קטנה זו של גברים ממלאת. יש לנו את האדון ויש לנו את העבדים חסרי כלום, ובכל זאת נראה שאנחנו מתמקדים יותר מדי בתשומת הלב בעבדים ופחות מדי באדוננו ובמורה שלנו, ישוע המשיח.
עכשיו אולי אתה לא חווה את זה בעצמך. נראה כי המגמה נובעת מלמעלה למטה. קהילות עם בת-אליטים מדווחות על כך. זה מופיע באספות ובמוסכמות. עם זאת, כאשר הדירוג והקבצים צופים במחוז או במשגיח על אמירות כאלה, רבים יבחרו לחקות אותם והמגמה תתפשט.
אם אתה, כמו רבים מקוראינו, משרת את יהוה מאז אמצע המאה הקודמת, תבין במהירות שמדובר במגמה חדשה. אינני זוכר שום תקדים לכך בעברנו. (לא הייתי בסביבתו של רתרפורד, אז אני לא יכול לדבר עם מה שהתפילות כללו באותם הימים).
אם אתה חושב שכולנו פיקאיונה, התבונן באיור בעמוד 29 של ה- 15 באפריל. מִגדָל שְׁמִירָה. יהוה מתואר בשמיים עם ההיררכיה הארצית השלמה למטה. אם אתה מסתכל בזהירות אתה יכול למעשה לזהות חברים בודדים בגוף המנהל בראש אותה שרשרת פיקוד. אבל איפה ראש הקהילה הנוצרית? היכן ישוע המשיח באיור זה? אם איננו מדגישים יתר על המידה את תפקידו של הגוף המנהל, מדוע ניתן לזהות חברי גוף ממשל בודדים, בעוד שאין מקום שניתן לאדוננו ולמלכנו? זכרו שלימדו אותנו שהאיורים הם כלי לימוד ולכל דבר יש משמעות והוא נבדק בקפידה.
ובכל זאת, חלק מכם עשויים לחוש שזה הרבה מה לעשות. אוּלַי. עם זאת, כאשר אתה משלב את זה עם הדחף האחרון של השנה שעברה ועידה מחוזית והכי אחרון שלנו תוכנית הרכבת מעגלים להתייחס לתורתו של הגוף המנהל כשם שאנו עושים את דבר אלוהים ההשראה, קשה לבטל זאת פשוט כתוצר של דמיון פרנואידי.
נצטרך לחכות לראות לאן כל זה מוביל. זה בהחלט מוכיח שהוא מבחן עבור מספר גדל והולך מאיתנו. ובכל זאת, אם אנו ערניים ונמשיך לבחון את כל הדברים, להיאחז במה שטוב ולדחות את מה שאין, אנו יכולים בעזרת רוח הקודש להמשיך ולבנות קשר אישי ואינטימי עם אבינו בשמים.

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.