משחק הקורבן

"... אתה נחוש להביא עלינו את הדם של האיש הזה." (מעשי השליחים 5:28)

 
הכהנים הראשיים, הפרושים והסופרים זממו כולם והצליחו להרוג את בנו של אלוהים. הם היו אשמים בדם בצורה מאוד גדולה. אולם כאן הם משחקים את הקורבן. הם מציגים את עצמם כמנהיגים חפים מפשע שרק עושים את עבודתם. הם הרי היו ערוץ התקשורת שנקבע בין העם ליהוה, לא? כמה לא הוגן מבין האנשים הנפוצים והנמוכים האלה לנסות להאשים אותם במה שקרה. ישוע הוריד את הכל על עצמו. המנהיגים היהודים ידעו זאת. תלמידים אלה ערערו כעת את אמונם של העם במנהיגיהם אשר יהוה עצמו מינה על צאנו. אם הייתה באמת בעיה, שליחים כביכול אלה צריכים לחכות שיהוה יתקן אותה. הם לא צריכים לרוץ קדימה. אחרי הכל, מנהיגים יהודים אלה השיגו כל כך הרבה דברים. היה להם המקדש המפואר, פלא של העולם העתיק. הם שלטו בעם קדום, שהיה טוב ומבורך יותר מכל עם אחר עלי אדמות, כולל הרומאים. מנהיגים אלה היו נבחרים של אלוהים. וברכת אלוהים ניכרה עליהם.
כמה לא צודק, כמה אכזרי מתלמידיו של משיח כביכול לנסות ולהפוך אותם לבחורים הרעים.
אז מה הייתה תגובתם של משרתים נאמנים של אלוהים אדירים, עניים אלה, שקשו עליהם קשה, בפני העדויות שהתלמידים הציגו? האם הם התחשבו בהפניות הכתובות המשמשות לתמיכה בעמדת המתמודדים הללו? לא, הם לא יתנו להם אוזן. האם הם התחשבו בעדות הרוח הקדושה לפיה אלה ביצעו ריפוי מופלא? שוב לא, כי הם העלו עין מהתרחשויות כאלה. הם לא היו נותנים שום רבע בתודעתם לשום טיעון שבדק את תפיסתם העצמית הנוחה ומסכן את עמדתם הנשמחת. במקום זאת, הם מלקו את הגברים האלה, וכשזה לא הפריע להם, הם רצחו אחד ממספרם ואז פתחו ברדיפה אכזרית כלפיהם. (Acts 5:40; 7:54-60; 8:1)
האם כל זה נשמע מוכר?

איור מבוים זה מראה עדים קורבנות הסובלים באומץ את הרדיפה המילולית שהכופרים המרושעים והסוררים מפילים עליהם. לפני כשלושים שנה היו קבוצות שפעלו כך, כינוסים מחוזיים ואפילו משרדים בבית־אל. כיום, ישנם אתרי אינטרנט רבים שתוקפים את הגוף המנהל ועוסקים בבסיסי עדים. עם זאת, לארגון אין הרבה מה לחשוש מפני כאלה. למעשה, הם טובים יותר בגללם, שכן התוקפים הללו תומכים באשליה שאנחנו נרדפים. רדיפה פירושה שיש לנו אישור של אלוהים. זה עוזר לנו לשחק את הקורבן המבורך.

“. . ... "אתה שמח כשאנשים נוזפים בך ורודפים אותך ובשקרנות אומרים כל מיני דברים רשעים נגדך למעני. 12 לשמוח ולקפוץ משמחה, מכיוון ששכרך גדול בשמיים; כי בדרך זו הם רדפו את הנביאים לפניכם. "(הר 5: 11, 12)

לעומת זאת, אם אנו אלה הרודפים, אין פירוש הדבר שיש לנו ברכתו ואישורו של יהוה. הרעיון של נוצרים אמיתיים לרדוף כל אחד הוא אנתמה בעינינו. דת כוזבת רודפת נוצרים אמיתיים. זו אחת הדרכים שיש לנו להבדיל את הנצרות האמיתית מהסוג השקרי. אז אם נראה שאנחנו רודפים אחרים, זה לא יהפוך אותנו לטובים יותר מהדתות שאנחנו מסתכלים עליהם.
לכן, עלינו לשחק את הקורבן ולצבוע את כל מי שלא מסכים איתנו ככופר צבוע ונחש, בכדי להפוך את חיינו לאומללים, לערער את אמונתנו ולהרוס את דתנו. כך שאם מישהו לא מסכים עם ההוראה, אפילו על סמך כתבי-קודש נבונים, אנו מותנים לראותו כאילו היה אחד מאותם מפגינים זועמים בתמונה לעיל. הוא הרודף, לא אנחנו.
עם זאת, קיימת מציאות הולכת וגוברת המאיימת להרוס את הדימוי העצמי הבנוי והשמור הזה.
אני יכול לדבר מניסיון אישי כמו גם מדיווחים ממקור ראשון המגיעים ממקורות ידועים ואמינים כי יש רדיפה שקטה שכבר מתרחשת בקהילות. בהשראת מאמרים ואיורים כמו אלה שלמדנו רק במהדורת הלימוד של מגדל השמירה ביולי 2014, זקנים בעלי כוונות טובות הפועלים בקנאות מוטעה שאליו נודע שאול מטרסוס מחפשים באופן פעיל כל מי שואל מה מלמדים.
תאר לעצמך שאתה ממונה כזקן, ואז סניף נאלץ להתמודד עם זה משום שבעבר כתבת מכתב או שניים כי חששת מהבסיס הכתובתי של איזו הוראה שהוצגה במגזינים. לפני שנבחן פגישה כלשהי, הם מביטים תחילה בתיקים שלהם. (מכתבים שנכתבו פנימה לעולם לא נהרסים, אם כי עשויות לחלוף שנים)
תאר לעצמך שקרוב משפחה קרוב יספר למשגיח על מעגל על ​​דיון פרטי שהיית צריך להביע חששות מסוימים עם הוראה מסוימת במאמר מגדל השמירה, ובסופו של דבר הוסר מההטבות שלך. תאר לעצמך שנחקר על ידי שני זקנים על "נאמנותך לעבד הנאמן והדיסקרטי", המכונה גם הגוף המנהל. דמיין לעצמך להפנות לכתובים, אותם זקנים מסרבים לקרוא ולשקול. דמיין שאתה מעלה טיעונים קוליים תוך שימוש בהפניות מהפרסומים רק כדי שהזקנים יושבים בסגנון, ומתעלמים מההיגיון וההיגיון שלך. כיצד יכלו גברים שהוכשרו להשתמש במקרא בפתח, לסרב לנהל דיון בכתובים?
הסיבה שזה קורה - על פי הדיווחים, שוב ושוב - היא שהכללים משתנים כאשר אנו מטילים ספק בכל הוראה של הגוף המנהל. הפעולה הפשוטה של ​​תשאול ממתגת אחד ככופר אפשרי. אז כל דבר שיוצא מפיו נגוע.  מגדל השמירה זה עתה אמר לנו לא לנהל ויכוחים עם מגורים, כך שהזקנים לא צריכים להסביר בכתב.
היו לי חברים מהימנים ותיקים שאמרו לי שגם אם נוכל להראות שהוראה שגויה, עלינו לחכות שהגוף המנהל ישנה אותה. עד למועד זה עלינו לקבל זאת.
באופן רשמי, אנו לא רואים את הגוף המנהל כבלתי מתקיים. באופן לא רשמי, אנו מודים שהם לא מושלמים ויכולים לטעות. עם זאת, בחיים האמיתיים אנו מתייחסים אליהם כאל טעות. ניתן לתמצת את הרעיון בצורה הטובה ביותר כך: "התייחס לכל מה שהם מלמדים אותנו כאל האמת של אלוהים - עד להודעה חדשה."
כאשר הם מאותגרים הם ישחקו את הקורבן, את האמונה האמיתית הנרדפת העלובה. עם זאת, מי באמת נבדק? את מי מלקים מילולית, מתעללים, בזים ואפילו נהרגים מטפורית על ידי ניתוקם מבני משפחתו?
הארגון באמת לא מודאג מכפירה מגעילה ושמות שמות. הם אוהבים אותם מכיוון שהם מקנים גושפנקא הזויה.
מה שהארגון מודאג עמוקות ממנו הם נוצרים אמיתיים שמציבים את דבר אלוהים מעל האדם. נוצרים שאינם מתעללים, מאיימים ואינם מאיימים, אך משתמשים בכלי נשק חזק בהרבה על מנת לחשוף שקר וצביעות - אותו כלי נשק שהאדון שלהם השתמש בהם כאשר עמד מול מתנגדים ומתנגדים דומים אחרים: דבר האל.
שוב ושוב אנו מקבלים דיווחים המראים כי הזקנים אינם מסוגלים להביס את טיעוני הכתובים של נאמנים אלה. ההגנה היחידה שלהם היא לחזור על הטקטיקות שעמיתיהם במאה הראשונה נהגו להשתיק את הנוצרים בקרבם. עם זאת, אם הם ימשיכו כך ולא יחזרו בתשובה, הם יעמדו בתבוסה דומה ובסבירות גבוהה, שיפוט דומה.