רק התחלנו ללמוד את לחקות את אמונתם ספר בקהילת לימוד התנ"ך שהוא חלק מהפגישה שלנו באמצע השבוע. אני מודה שלא קראתי אותו, אבל לאשתי יש ואומרת שזה מקריא קריאה נחמדה וקלה. זה לובש צורה של סיפורי תנ"ך ולא פירוש תנ"כי. הבעיה, לדבריה, היא שיש בספר מידה רבה של השערות והנחות. זה מעלה על דעתי משהו מלפני שנים בהן נהגתי לצפות במשחקי טניס ווימבלדון. השדרנים האמריקאים היו שואלים לא פעם מה חושב השחקן ברגע מתוח במשחק.

קריין 1: "מה אתה חושב שעובר במוחו של מקנרו ברגע זה?"

השדר 2 (בדרך כלל שחקן לשעבר): "ובכן, הוא צריך לחשוב על השגיאה האחרונה הזו. הוא בטח בועט בעצמו בגלל שהוא מפספס מטח כה קל. "

מי יודע מה היה בראשו של מקנרו? אולי הוא חשב, "באמת שלא הייתי צריך לאכול את הבוריטו השני לארוחת הצהריים."
העובדה היא שזה מספיק מעצבן במשהו טריוויאלי כמו משחק טניס, אבל כשאנחנו מנסים לחשוב מה חשבה דמות תנ"כית, ואז להסיק מסקנות מזה שאנחנו אמורים להשתמש בכדי ללמוד שיעורי חיים, אנחנו נכנסים טריטוריה מסוכנת. זה במיוחד המקרה כשמדובר בלהקה נאיבית ואמינה שאינה חושבת דבר לנקוט בהנחה הכי סתמית ולהפוך אותה לחיים המשנים את תורת המקרא.
הנה דוגמה לכך מהמחקר שנערך בשבוע שעבר.

7 אדם וחווה שהוגלו לחיים מחוץ לגן, התקשו להתקיים. ובכל זאת, כאשר נולד ילדם הראשון, הם כינו אותו קין, או "משהו הפיק", וחווה הצהירה: "הפקתי אדם בעזרת יהוה." מדבריה עולה כי יתכן שהיא זכרה את ההבטחה שהעניק יהוה בגן, כשהיא מנבאת שאישה מסוימת תייצר "זרע", או צאצאים, שיום אחד יהרוס את הרשע שהוביל את אדם וחוה שולל. (אלוף 3: 15; 4: 1) האם דמיינה איב שהיא האישה שבנבואה וכי קין הוא ה"זרע "המובטח?
8 אם כן, היא טעתה בעצב. מה עוד, אם היא ואדם האכילו את קין רעיונות כאלה שהוא גדל, הם בוודאי לא עשו גאווה אנושית לא מושלמת. עם הזמן, חווה ילדה בן שני, אך אנו לא מוצאים הצהרות כה מפוספסות עליו. הם קראו לו הבל, שמשמעותו אולי "נשיפה", או "יהירות" (Gen. 4: 2) האם בחירה בשם זה שיקפה ציפיות נמוכות יותר, כאילו הם מציבים פחות תקווה באבל מאשר בקין? אנחנו יכולים רק לנחש.
9 הורים כיום יכולים ללמוד הרבה מאותם הורים ראשונים. על פי דבריך ומעשיך, האם תאכיל נטיית גאווה, שאפתנות ונטיות אנוכיות של ילדיך?
או שתלמד אותם לאהוב את יהוה את אלוהים ולחפש איתו ידידות? למרבה הצער, ההורים הראשונים נכשלו באחריותם. עם זאת, הייתה תקווה לצאצאיהם. [נטוי נטוי נוסף]
(כלומר פרק 1 עמ '10-11 ניתוחים. 7-9)

התנצלותיי לכל אותיות מוטות אבל יש כל כך הרבה ספקולציות וניחושים בשלוש הפסקאות האלה שזה בלתי נמנע.
העניין הוא להראות שאנחנו מקבלים הנחיות על ידי הגוף המנהל על מה שמכונה "אוכל בזמן המתאים", המבוסס על השערה על סף ועל פי הודאתם) ניחושים. כולנו יכולים להסכים שלא טוב להאכיל נטיות גאווה, שאפתנות ואנוכיות של ילד; אבל לנסות להכין שיעור אובייקט מתוך ביטוי בודד שהוצגה על ידי חווה בלידה זה מצחיק. זה מוביל לנו להניח שהיא ואדם האכילו את גאוותו ושאיפתו של קיין, תוך כדי השמדת הבל. קין הופך לילד החביב והמפונק בעוד הבל מתעלמים ושוליים.
כל מה שחוה אמרה היה: "הפקתי אדם בעזרת יהוה." כל אחד מאיתנו יכול להמציא כמה תרחישים מתקבלים על הדעת שיצדיקו אמירה כזו. העובדה היא שאין לנו שום דרך לדעת בדיוק למה התכוונה. אין לנו שום דרך לדעת אם היא חשבה שהיא אשת בראשית 3:15. אין לנו שום דרך להוכיח שהיא לא הייתה. האם הרגישה איבה כלפי היצור שרמה אותה והרסה את חייה, והפחיתה אותה לסבל ועבודה קשה? ככל הנראה, היא עשתה זאת. האם הזרע המובטח הגיע מרחמה? הוא בהחלט עשה זאת. המקרא לא אומר שהאישה תהיה בסביבה כשהזרע ייווצר ונלחם עם השטן.
עם זאת, לנוכח ההכרה האמורה של הספר כי כל זה ניחושים, עליכם רק להגיע לאולם ממלכה ולהקשיב להערות בכדי לדעת שהאחים והאחיות אוכלים את האוכל הזה, בהנחה שהוא מאלוהים וחלק מהמסגרת “ האמת "זו מערכת האמונות שלנו.
כמה עצוב, לנוכח העושר והעומק של דבר האל השראה והאזורים הרבים שמעולם לא חקרנו כעדים, שאנחנו מבלים חצי שעה בכל שבוע בחקר מה שהוא קצת יותר מרומן.

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    67
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x