כשהקמתי אתר אינטרנט זה, מטרתו הייתה לאסוף מחקר ממקורות מגוונים כדי לנסות לקבוע מה נכון ומה שקרי. לאחר שגדלתי כעד יהוה, לימדו אותי שאני בדת האמיתית האחת, הדת היחידה שבאמת הבינה את התנ"ך. לימדו אותי לראות את אמת התנ"ך במונחים של שחור-לבן. לא הבנתי באותה תקופה שמה שמכונה "האמת" שקיבלתי כעובדה היא תוצאה של eisegesis. זוהי טכניקה שבה מכפים את הרעיונות של עצמך על טקסט תנ"כי במקום לתת לתנ"ך לדבר בעד עצמו. כמובן, אף אחד המלמד את התנ"ך לא יקבל כי תורתו מבוססת על מתודולוגיה אנו-אגטית. כל חוקר טוען שהוא משתמש בפרשנות ושואב אמת אך ורק מהמצוי בכתובים.

אני מקבל שאי אפשר להיות בטוח ב 100% בכל מה שכתוב בכתובים. במשך אלפי שנים, עובדות הנוגעות לישועת האנושות הוסתרו וכונו סוד קדוש. ישוע בא לחשוף את הסוד הקדוש, אך בכך נותרו דברים רבים ללא מענה. למשל, עיתוי חזרתו. (ראה מעשי השליחים 1: 6, 7)

עם זאת, ההיפך הוא גם נכון. כמו כן אי אפשר להיות 100% לא בטוח על כל הכתוב בכתובים. אם איננו יכולים להיות בטוחים בדבר, אז אין משמעות לדבריו של ישוע אלינו ש"נדע את האמת והאמת תשחרר אותנו ". (יוחנן 8:32)

הטריק האמיתי הוא לקבוע כמה גדול האזור האפור. אנחנו לא רוצים לדחוף את האמת לתחום האפור.

נתקלתי בגרפיקה מעניינת זו שמנסה להסביר את ההבדל בין eisegesis ל- exegesis.

הייתי מציע שזה לא תיאור מדויק של ההבדל בין שתי המילים. בעוד שהשר משמאל מנצל ללא ספק את התנ"ך למען מטרותיו שלו (אחד מאלה המקדמים את בשורת השגשוג או אמונה זרעית), השר הימני עוסק גם בצורת אחרת של איסגיזציה, אך לא ניתן לזהות אותה כל כך בקלות. אפשר לעסוק בנימוק eisegetically בלי משים לחשוב כל הזמן שאנחנו exegetical, כי אנחנו אולי לא מבינים לגמרי את כל הרכיבים המרכיבים את המחקר האקסגטי.

עכשיו אני כן מכבד את זכותו של כל אחד להביע את נקודת מבטו בעניינים שאינם מפורטים בכתוב. אני גם רוצה להימנע מדוגמטיות מכיוון שראיתי את הנזק שהוא יכול לגרום ממקור ראשון, לא רק בדת הקודמת שלי אלא גם בדתות רבות אחרות. לכן, כל עוד אף אחד לא נפגע מאמונה או דעה מסוימת, אני חושב שאנחנו חכמים לנהוג במדיניות של "לחיות ולתת לחיות". עם זאת, אני לא חושב שקידום ימי יצירה 24 שעות ביממה נופל בקטגוריה ללא פגיעה.

בסדרת מאמרים שפורסמה לאחרונה באתר זה, תדוע עזר לנו להבין היבטים רבים בחשבון היצירה וניסה לפתור את מה שנראה כאי-התאמה מדעית אם נקבל את החשבון כמילולי וככרונולוגי. לשם כך, הוא תומך בתיאוריה הבריאתית הנפוצה של שישה ימי בריאה במשך 24 שעות ביממה. זה לא נוגע רק להכנת האדמה לחיי אדם, אלא לכלל הבריאה. כפי שעושים רבים מבריאת הבריאה, הוא מניח במאמר אחד שמה שמתואר בראשית 1: 1-5 - בריאת היקום כמו גם אור הנופל על האדמה כדי להפריד בין יום ללילה - התרחש בתוך יום מילולי אחד של 24 שעות. פירוש הדבר שלפני שזה בכלל התקיים החליט אלוהים להשתמש במהירות סיבוב כדור הארץ כשומר הזמן שלו כדי למדוד את ימי הבריאה. פירוש הדבר גם שמאות מיליארדי הגלקסיות עם מאות מיליארדי הכוכבים שלהם נוצרו כולם ביום אחד של 24 שעות, לאחר מכן אלוהים ניצל את 120 השעות הנותרות בכדי לשים את הנגיעות האחרונות לכדור הארץ. מכיוון שהאור מגיע אלינו מגלקסיות שנמצאות במרחק של מיליוני שנות אור, זה גם אומר שאלוהים הניע את כל אותם פוטונים בתנועה אדומה כראוי כדי לסמן מרחק כך שכאשר המצאנו את הטלסקופים הראשונים נוכל לצפות בהם ולהבין כיצד רחוק הם נמצאים. זה גם אומר שהוא יצר את הירח עם כל אותם מכתשי ההשפעה שכבר היו במקום מכיוון שלא היה זמן לכולם להתרחש באופן טבעי כאשר מערכת השמש התלכדה מדיסקית של פסולת. יכולתי להמשיך, אבל מספיק לומר שכל מה שמסביבנו ביקום, כל התופעה הנצפית נוצרה על ידי אלוהים במה שאני חייב להניח שהוא ניסיון להטעות אותנו בחשיבה שהיקום הרבה יותר מבוגר ממה שהוא באמת. לשם מה אני לא יכול לנחש.

כעת הנחת היסוד למסקנה זו היא האמונה שהפרשנות מחייבת אותנו לקבל את היום הפתוח 24 שעות ביממה. תדובה כותב:

"לכן אנו צריכים לשאול מה מהשימושים הללו מתייחס היום בביטוי זה"והיה ערב ויהי בוקר יום ראשון ”?

התשובה צריכה להיות שיום יצירתי היה (4) יום כמו בלילה וביום הכולל 24 שעות.

 האם ניתן לטעון כפי שיש שעושים שזה לא היה 24 שעות ביממה?

ההקשר המיידי יציין שלא. למה? כי אין שום הכשרה של "היום", בניגוד 2 Genesis: 4 כאשר הפסוק מציין בבירור כי ימי הבריאה מכונים יום כפרק זמן בו הוא אומר "זה היסטוריה של שמים וארץ בזמן בריאתם, ביום שיהוה אלוהים עשה את הארץ והשמים. " שימו לב לביטויים "היסטוריה" ו "ביום" ולא "on היום "שהוא ספציפי. Genesis 1: 3-5 הוא גם יום ספציפי מכיוון שהוא אינו כשיר, ולכן אין פירוש מהקשר להבין אותו אחרת. "

מדוע ההסבר חייב להיות יום של 24 שעות? זו כשל בשחור-לבן. ישנן אפשרויות אחרות שאינן מתנגשות עם כתבי הקודש.

אם הדבר היחיד שאותו דורש האקסגרסיה הוא לשימוש בקריאת "ההקשר המיידי", הרי שהנימוק הזה עשוי לעמוד. זו המשמעות המתוארת בגרפיקה. עם זאת, הפרשנות מחייבת אותנו להסתכל על התנ"ך כולו, שכל ההקשר שלו חייב להיות בהרמוניה עם כל חלק מינורי. זה דורש מאיתנו לראות גם את ההקשר ההיסטורי, כדי שלא לכפות מנטליות של המאה ה -21 על כתבים עתיקים. לאמיתו של דבר, אפילו עדויות הטבע חייבות להיכנס לכל מחקר אקגטי, כפי שפול עצמו מסביר כשגנה את אלה שהתעלמו מראיות כאלה. (רומאים 1: 18-23)

באופן אישי אני מרגיש, אם לצטט את דיק פישר, הבריאתנות היא "פרשנות פגומה יחד עם מילוליות מוטעית ". זה מערער את אמינות המקרא לקהילה המדעית ובכך מעכב את התפשטות הבשורה.

אני לא מתכוון להמציא את הגלגל מחדש כאן. במקום זאת אמליץ לכל המעוניין לקרוא מאמר זה מנומק ומחקר היטב של דיק פישר הנ"ל, "ימי הבריאה: שעות עידן?"

אין כוונתי לפגוע. אני מעריך מאוד את העבודה הקשה וההתמסרות למען מטרתנו שתדואה הפעילה למען הקהילה הגדלה שלנו. עם זאת, אני מרגיש כי הבריאתנות היא תיאולוגיה מסוכנת מכיוון שלמרות שהיא נעשית בכוונות הטובות ביותר, היא מערערת בלי משים את משימתנו לקדם את המלך ואת הממלכה על ידי פגיעה בשאר המסר שלנו כבלתי קשורים לעובדה המדעית.

 

 

 

 

,,

 

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    31
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x