"המשך לעשות זאת לזכרוני." - לוק 22: 19

זה היה באנדרטה לזכר 2013 שצייתתי לראשונה לדבריו של אדוני ישוע המשיח. אשתי המנוחה סירבה לקחת חלק באותה שנה הראשונה, מכיוון שהיא לא הרגישה ראויה. הגעתי לראות כי זו תגובה נפוצה בקרב עדי יהוה אשר כל השנים חטאו בהודו, לראות בהשתתפות הסמלים משהו השמור למעטים בודדים.

במשך רוב חיי עמדתי על אותה השקפה. בזמן שהלחם והיין הועברו במהלך ההנצחה השנתית של ארוחת הערב של הלורד, הצטרפתי לאחיי ואחיותיי בסירוב להשתתף. לא ראיתי בכך סירוב. ראיתי בזה מעשה של ענווה. הכרתי בפומבי שאני לא ראוי להשתתף, כי לא נבחרתי על ידי אלוהים. מעולם לא חשבתי לעומק על דבריו של ישו כשהוא הציג את הנושא הזה בפני תלמידיו:

"לפיכך אמר להם ישוע:" באמת, אני אומר לכם, אלא אם כן אתם אוכלים את בשרו של בן האדם ושותים את דמו, אין לכם חיים בעצמכם. 54 מי הניזון מבשרי ושותה את דמי, הוא בעל חיים נצחיים, ואחיה אותו ביום האחרון; 55 כי בשרי הוא אוכל אמיתי, ודם שלי הוא משקה אמיתי. 56 מי שניזון מבשרי ושותה את דמי נשאר איחוד איתי, ואני מאוחדת איתו. 57 בדיוק כמו שהאב החי שלח אותי החוצה ואני חי בגלל האב, כך גם הוא הניזון ממני, גם אותו אחד יחיה בגללי. 58 זה הלחם שירד מהשמיים. זה לא כמו שאבות אבותיכם אכלו ובכל זאת מתו. מי שניזון מהלחם הזה יחיה לנצח. "" (ג'ה 6: 53-58)

איכשהו האמנתי שהוא יקום אותי לתחייה ביום האחרון, שאוכל לקבל חיי נצח, כל הזמן מסרב לקחת חלק מסמלי הבשר והדם שבאמצעותם ניתנים חיי נצח. הייתי קורא את פסוק 58 המדמה את בשרו למן שלו כל הישראלים - אפילו הילדים - השתתפו ובכל זאת מרגישים כי ביישום הנוצרי-אנטי-פיפי הוא היה שמור רק למעט עילית.

אמנם, במקרא אומרים שרבים מוזמנים אך מעטים נבחרים. (מט 22:14) הנהגת עדי יהוה אומרת לך שאתה צריך לקחת חלק רק אם נבחרת, וכי הבחירה נעשית באמצעות תהליך מסתורי כלשהו שבו יהוה אלוהים אומר לך שאתה הילד שלו. אוקיי, בוא נשים את כל המיסטיקה בצד לרגע ונלך עם מה שכתוב בפועל. האם ישוע אמר לנו להשתתף כסמל לבחירה? האם הוא נתן לנו אזהרה שאם נשתתף בלי לקבל אות כלשהו מאלוהים, שנחטא?

הוא נתן לנו פקודה מאוד ברורה ופשוטה. "המשך לעשות זאת לזכרי." אין ספק, אם הוא לא היה רוצה שהרוב המכריע של תלמידיו "ימשיכו לעשות זאת" כדי לזכור אותו, הוא היה אומר זאת. הוא לא ישאיר אותנו מתבוססים בחוסר ודאות. כמה זה לא הוגן?

האם כדאיות היא דרישה?

עבור רבים, הפחד לעשות משהו שאולי יהוה לא יסתייג ממנו, הוא באופן אירוני למנוע מהם לקבל את אישורו.

האם לא היית מחשיב את פול ושליחי 12 כראויים ביותר לגברים שייקחו חלק מהסמלים?

ישוע בחר 13 שליחים. 12 הראשונים נבחרו לאחר ליל תפילה. האם הם היו ראויים? בהחלט היו להם כשלים רבים. הם התקוטטו ביניהם מי יהיה הגדול ביותר עד זמן קצר לפני מותו. אין ספק שרצון יומרני לבולטות אינו מאפיין ראוי. תומאס היה ספק. כולם נטשו את ישו ברגע הצורך הגדול ביותר שלו. החשוב שבהם, סיימון פיטר, הכחיש את אדוננו בפומבי שלוש פעמים. בהמשך חייו, פיטר פינה את מקומו לפחד מפני האדם. (גל 2: 11-14)

ואז אנו מגיעים לפול.

ניתן לטעון שאף חסיד של ישו לא השפיע יותר על התפתחות הקהילה הנוצרית ממנו. אדם ראוי? רצוי, בוודאי, אך נבחר בזכות כושרו? למעשה, הוא נבחר בזמן שהיה הכי לא ראוי, בדרך לדמשק במרדף אחר הנוצרים. הוא היה הרודף העיקרי של חסידי ישוע. (1 קוק 15: 9)

כל הגברים הללו לא נבחרו כשהיו ראויים - כלומר לאחר שעשו מעשים בולטים כיאה לחסידו האמיתי של ישוע. הבחירה באה קודם, המעשים הגיעו לאחר מכן. ואף על פי שאנשים אלה עשו מעשים גדולים בשירות אדוננו, אפילו הטובים שבהם מעולם לא עשו מספיק כדי לזכות בפרס בזכותם. התגמול ניתן תמיד כמתנה חינם לאלה שאינם ראויים. זה ניתן לאלה שהאלוהים אוהב והוא מחליט את מי הוא יאהב. אנחנו לא. אנו עשויים ולעתים קרובות להרגיש שאינם ראויים לאהבה ההיא, אך זה לא מונע ממנו לאהוב אותנו יותר ויותר.

ישוע בחר באותם שליחים משום שידע את ליבם. הוא הכיר אותם הרבה יותר טוב ממה שהם הכירו את עצמם. האם שאול מטרסוס יכול היה להיות מודע לכך שבתוך ליבו קיימת תכונה כה יקרה ורצויה עד כי אדוננו יתגלה באור מסנוור כדי לקרוא אותו? האם מישהו מהשליחים באמת ידע מה ישוע ראה בהם? האם אוכל לראות בעצמי, מה ישוע רואה בי? האם אתה יכול? אב יכול להסתכל על ילד צעיר ולראות פוטנציאל אצל אותו תינוק הרבה מעבר לכל מה שהילד יכול לדמיין בנקודה זו. לא על הילד לשפוט את ערכיותו. זה רק עבור הילד לציית.

אם ישוע היה עומד מחוץ לדלת שלך ברגע זה, מבקש להיכנס, האם היית משאיר אותו על המדרגות, ומסביר שאתה לא ראוי לו להיכנס לביתך?

"תראה! אני עומד בדלת ודופק. אם מישהו ישמע את קולי ופותח את הדלת, אני נכנס לביתו ואקח אתו את ארוחת הערב והוא איתי. "(Re 3: 20)

היין והלחם הם אוכל ארוחת הערב. ישוע מחפש אותנו, דופק בדלתנו. האם נפתח בפניו, נכניס אותו ונאכל איתו?

אנחנו לא לוקחים חלק בסמלים מכיוון שאנחנו ראויים. אנו משתתפים מכיוון שאיננו ראויים.

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    31
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x