[לחיבור המקורי בנושא האם 1914 היה
תחילת נוכחותו של ישו, ראה הודעה זו.]

שוחחתי עם חבר ותיק לפני כמה ימים ששירת איתי שנים רבות במשימה זרה. נאמנותו ליהוה ולארגונו ידועה לי. במהלך השיחה הוא הודה שהוא לא באמת מאמין להבנתנו האחרונה של "הדור הזה". זה חיזק אותי להרחיב את נושא ההשלמות הנבואיות הרבות שקשורות לתאריכים שהתרחשו בשנים שלאחר שנת 1914. די הופתעתי לגלות שהוא גם לא מקבל את רוב הפרשנויות הללו. עיכובו היחיד היה 1914. הוא אמין כי 1914 מסמלת את תחילת הימים האחרונים. ההסכמה של תחילת מלחמת העולם הראשונה הייתה פשוט מפתה מכדי שהוא יוכל לפטרו.
אני מודה שלקח לי זמן להתגבר על ההטיה הזו. אחד לא אוהב להאמין בצירופי מקרים, בהנחה שזה בכלל היה יד מקרה. העובדה היא שאנחנו מופגזים כל הזמן בחיזוק לרעיון ש- 1914 הוא משמעות נבואית; מסמן, כפי שאנו מאמינים, את תחילת נוכחותו של בן האדם. אז חשבתי שנבון לבחון מחדש את עמדתנו ב- 1914, הפעם מנקודת מבט שונה במקצת. חשבתי שזה עשוי להיות שימושי לרשום את כל ההנחות שעלינו להניח לפני שנוכל לקבל את הפרשנות שלנו בנושא 1914 כנכונה. כפי שמתברר, יש די ליטאיה שלהם.
הנחה 1: לחלומו של נבוכדנאצר מדניאל פרק ד 'יש הגשמה מעבר לימיו.
ספר דניאל אינו מזכיר שום הגשמה מעבר לימיו. אין שום אינדיקציה לכך שמה שקרה לנבוכדנאצר הוא סוג כלשהו של דרמה נבואית או הגשמה מינורית לאנטיפוס עתידי מרכזי.
הנחה 2: שבע פעמים החלום נועדו לייצג 360 שנים כל אחת.
כאשר נוסחה זו חלה במקומות אחרים במקרא, היחס בין שנה ליום תמיד נקבע במפורש. כאן אנו מניחים שזה חל.
הנחה 3: נבואה זו חלה על עצירת ישוע המשיח.
מטרת החלום הזה והגשמתו לאחר מכן הייתה לספק שיעור אובייקט למלך, ולאנושות בכלל, כי שליטה ומינוי שליט הם זכותם היחידה של יהוה אלוהים. אין שום דבר שמעיד על כך שמלכת המשיח מצוינת כאן. גם אם כן, אין שום דבר המעיד על כך שמדובר בחישוב שניתן להראות לנו מתי ההמלכה ההיא מתרחשת.
הנחה 4: נבואה זו ניתנה כדי לקבוע את היקף הכרונולוגי של זמנים קבועים של העמים.
יש רק התייחסות אחת לזמנים הקבועים של העמים במקרא. ב- Luke 21: 24 ישוע הציג את הביטוי הזה אך לא נתן שום אינדיקציה מתי הוא מתחיל ולא מתי זה ייגמר. הוא גם לא עשה שום קשר בין הביטוי הזה לבין כל מה שנמצא בספר דניאל.
הנחה 5: זמנים קבועים של העמים החלו כאשר חרבה ירושלים וכל היהודים נלקחו לגלות בבבל.
אין בתנ"ך שום דבר שמצביע על מתי התחילו זמני העמים שנקבעו, ולכן מדובר בספקולציות טהורות. הם יכלו להתחיל כאשר אדם חטא או כשנמרוד בנה את המגדל שלו.
הנחה 6: 70 שנות השעבוד מתייחסות ל- 70 שנים בהן כל היהודים יגלו בבבל.
בהתבסס על נוסח התנ"ך, 70 השנים יכולות להתייחס לשנים בהן היהודים היו בשליטת בבל. זה יכלול את השעבוד כאשר האצילים, כולל דניאל עצמו, הועברו לבבל, אך השאר הורשו להישאר ולהוקיר את מלכם בבל. (ג'ר '25:11, 12)
הנחה 7: 607 לפני הספירה היא השנה בה החלו זמנים קבועים של העמים.
בהנחה שהנחה 5 נכונה, אין לנו דרך לדעת בוודאות כי שנת 607 לפני הספירה הייתה השנה בה נלקחו היהודים לגלות. החוקרים מסכימים על שנתיים: 587 לפנה"ס כשנת הגלות, ו- 539 לפנה"ס כשנה בה נפלה בבל. אין עוד סיבה לקבל את תקופת שנת 539 לפנה"ס, אז יש לדחות את שנת 587 לפנה"ס אין שום דבר בתנ"ך שמצביע על השנה בה החלה או הסתיימה הגלות, ולכן עלינו לקבל דעה אחת של הרשויות העולמיות ולדחות אחרת.
הנחה 8: 1914 מסמן את סיום רמיסת ירושלים ולכן סיום התקופות שנקבעו העמים.
אין שום עדות לכך שדריסת ירושלים על ידי העמים הסתיימה בשנת 1914. האם רמיסת ישראל הרוחנית הסתיימה באותה שנה? לא לפינו. זה הסתיים בשנת 1919 על פי שיא ההתגלות ספר עמ ' 162 סעיף 7-9. כמובן שהדרכה נמשכה עד 20th המאה ועד ימינו. לכן אין שום הוכחה לכך שהעמים חדלו לרמוס את בני יהוה וגם שלא הסתיים זמנם.
הנחה 9: השטן ושדיו הושלכו ב- 1914.
אנו טוענים כי השטן גורם למלחמת העולם הראשונה מרוב כעס על השפלתו. עם זאת, הוא הודח באוקטובר 1914 על פי פרשנותנו, ובכל זאת המלחמה החלה באוגוסט אותה שנה וההכנות למלחמה נמשכו זמן רב לפני כן, כבר בשנת 1911. פירוש הדבר שהוא היה צריך לכעוס לפני שהושלך ואבוי האדמה החל לפני שהוטל. זה סותר את מה שאומר המקרא.
הנחה 10: נוכחותו של ישו הנוצרי אינה נראית והיא נפרדת מהגעתו לארמגדון.
ישנן עדויות חזקות בתנ"ך שנוכחותו של ישו והגעתו לארמגדון הן זהות. אין שום עדות קשה להצביע על כך שישוע היה שולט מהשמיים באופן בלתי נראה במשך 100 שנים לפני שהוא מתבטא באופן גלוי לפני חורבן מערכת הדברים הישנה הזו.
הנחה 11: צו המניעה נגד חסידיו של ישוע בהכרות עם התקנתו כמלך כפי שנאמר במעשים 1: 6, 7 הוסר לנוצרים בימינו.
אמירה זו של ישוע פירושה שלשליחי ימיו לא הייתה כל זכות לדעת מתי יוכתר כמלך ישראל - רוחני או אחר. משמעות נבואתו של דניאל 7 פעמים נסתרה מהם כביכול. עם זאת, המשמעות של ה- 2,520 שנים נחשפו בפני ויליאם מילר, מייסד אדוונטיסטי היום השביעי בראשית המאה ה -19? פירוש הדבר שהמצווה הוסרה לנוצרים בימינו. היכן במקרא עולה כי יהוה שינה את עמדתו זו והעניק לנו ידיעה מוקדמת של זמנים ועונות כאלה?

בסיכום

לבסס את פירוש ההגשמה הנבואית על הנחה אחת בלבד פותח דלת לאכזבה. אם הנחה אחת זו שגויה, הרי שהפרשנות חייבת ליפול על דרך הדרך. הנה לנו 11 הנחות יסוד! מה הסיכויים שכל 11 נכונים? אם אפילו אחד טועה, הכל משתנה.
אמרתי לך שאם שנת ההתחלה שלנו בשנת 607 לפנה"ס הייתה במקום 606 או 608, מה שנתן לנו 1913 או 1915, הפרשנות לאותה שנה שתסמן את סוף העולם (בהמשך הפכה לנוכחותו הבלתי נראית של ישו) הצטרף לכל שאר הפרשנויות הכושלות שלנו לתאריך על ערמת האבק של ההיסטוריה. העובדה שמלחמה אחת, אם כי גדולה, פרצה באותה השנה לא אמורה לגרום לנו לאבד את התבונה ולבסס כל כך הרבה מההבנה הנבואית שלנו על פרשנות שמבוססת על חול של כל כך הרבה הנחות.

מלטי ויגלון

מאמרים מאת מלטי ויוולון.
    15
    0
    אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x